העלייה עצמה לא הייתה קשה, אך ההכנות לעלייה היו קשות...
מתוך:
ממרוקו לישראל
תשמרו תמיד על אחדות המשפחה, זה נותן הרבה שמחה וברכה
סבתי הייתה מוכנה אפילו להקריב את חייה כדי לעלות לארץ ישראל
כשאני צופה היום על החווה אני מרגישה שלמרות הקשיים, לא ויתרנו והגשמנו חלום ענק ונשגב
מתוך:
החלום שלנו במדבר
יום לפני שעזבנו, העובדת במכבסה אמרה לאימא: "אני יודעת שאתם עוזבים מחר לפלשתינה". אימא לא ישנה כל הלילה ופחדה
סבי היה פעיל ציבור מוערך בעיר טבריה. עובדה זאת משפיעה עלי עד היום ואני עוסק הרבה בחקר המשפחה והתקופה
בחודש ינואר 2022 נחנך בטבריה רחוב על שם סבי - ברוך בן-טובים
מטאטא חדש הוא מטאטא טוב" - סבי וסבתי הגיעו כתגבורת חשובה לצורך הקמת ניצנים ב
עולם כמנהגו נוהג: לא משנה מה קורה, העולם ממשיך כאילו כלום... השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב, הטבע ממשיך בשלו...
בית הכנסת קורם עור וגידים, אני מרגיש שניתנה לי זכות גדולה מהקב"ה שסייע לי להגשים את חלומינו
תובנה מהותית שהעלתה סבתי היא שלא היה שיוויון אמיתי בקיבוץ. לדעתה, שיוויון מלא הוא בגדר תיאוריה יפה הקשה ליישום
1952 התרחשה מהפכת הקצינים במצרים והתחלנו להרגיש לא רצויים בעיר בה גרנו קהיר.
מתוך:
זיכרון מדור לדור
המספריים האלה יוצרו בשנת 1860, הדמויות החרוטות עליהם הן כנראה של המלך פרנץ' ג'וזף ואשתו המלכה אליזבת
הנראות של מסכות האב"כ הייתה מפחידה מאד וההרגשה הייתה לא נעימה. לכן שמנו לילדים כובעים מצחיקים
כאשר מופיעה הסנונית הראשונה של האביב כל נשות הכפר תולות את הבובות האלה על העצים
החיים באשקלון על חוף הים והקרבה לעיר עזה אינם דומים לחיים בעיר אחרת. לא מתרגלים לצפירות ולאזעקות
גדלתי במשפחה מלוכדת, ומה שהחזיק אותנו ביחד, מלבד מזל, היו הדאגה לאחר והנתינה. מבחינתי המשפחה תמיד מעל הכל
מתוך:
גן עדן בפה
אוכל באופן כללי היה בשבילי כנקודות אור במסע שלי, יש לי זכרונות מאושרים מאוכל
מתוך:
גן עדן בפה
הליכה קצרה מהבניין הובילה אותנו לבית החרושת "עלית" שהיה אז ברמת גן. בכל פעם נהנינו לעבור ברחוב ולהריח את ריח השוקולד המתוק שהיה יוצא מהמפעל
החברים של בעלי מבית כנסת שכנעו אותו לעלות לישראל בשביל לשמור על הילדים שלא יתבוללו
אז גם הוגשם חלום נוסף שלי- לגור בקרבת ילדיי ונכדיי
מתוך:
איך בית יכול להיות חלום?
טען פרופ' אסא כשר, כי אדם אינו יכול לצאת ידי חובתו בשליחות שלקח על עצמו במחשבות וכנוות טובות בלבד
כשהייתי בת שש פרצה מלחמת סיני. אני זוכרת שהמטוסים חגו מעלינו והיה מצב מתוח במדינה
מתוך:
סיפורה של סבתא חבצלת
אספו את כל הקומונרים כולל אותי, ואמרו לנו שכל זמן שאין מלחמה אנחנו צריכים לעשות פעילויות עם החניכים. חלק מהפעילויות היו קשורות למלחמה, כמו מילוי שקי חול וברגע שתפרוץ המלחמה לכל אחד מאתנו היה שיבוץ לבית חולים.
תנצל כל רגע שיש לך" - סבא תמיד אומר לנצל כל רגע כי הוא לא יחזור
המשפחה מעל הכל
מתוך:
השרונים
ידעתי שאם אזרוק את הרימון עם הנצרה הוא לא יתפוצץ, אבל החלטתי לזרוק בכל זאת, זה מה שהציל את חיי!
לשמחתי בעלי חזר מהמלחמה והקמנו יחד את המשפחה שתמיד חלמתי עליה
כעבור כשלושה חודשים הופיע פתאום בעלי, עם מדי צבא מלוכלכים.. היה מפגש מרגש בין בעלי והתינוקת
מעולם לא הרגשנו מקופחים או אומללים בגלל המצב במדינה