אני מצפה מהדור הצעיר שידאג שכוחה של הציוניות לא ידעך
בהתחלה היה קשה לעזוב את השורשים שלי ברוסיה, אבל אני מודה למדינת ישראל שנתנה לי את הזדמנות לעלות לארץ
העתיד שייך למי שיכול לדמיין אותו, לעצב אותו ולבצע אותו, זה לא משהו שאתה מחכה, אלא יוצר
לגני תקווה הגעתי בעקבות ילדי ואני נהנית מאוד. זה ידוע שאין כמו לגור ליד הנכדים.
שלא יזלזלו בעובדה שיש לנו מדינה. שלא יראו את זה כמובן מאליו, או כדבר שבא בקלות ושיכול להימשך בקלות
בתינו היו פתוחים, לא אחת כששבתי לביתי מצאתי את אחד מחבריי שוכב במיטתי וקורא את ספרי או יושב עם אמי במטבח
ביום הכרזת המדינה שירה אדירה נשמעה בכל האזור, שוב נפתחו הקיוסקים והגזוז נשפך כמים, אבל הלחימה רק התגברה
סבתא סיפרה לי שיומניו המקוריים של דוד בן גוריון נכתבו במחברות בית ספר רגילות
מיד עם הקליטה במשרדי הסוכנות היהודית, נדרשנו לעברת את שמות הילדות: "סוריאה" הפכה לשרה ו''מאי" הפכה לציונה
היה לי מאוד חשוב ללמוד לדבר כמה שיותר מהר ולעזור גם להורים שלי
לולא העיכוב בהמראה, הפצצה הייתה מתפוצצת חצי שעה לאחר ההמראה בגובה רב ליד בלוני החמצן, המטוס היה נשרף ומתפרק מהר מאוד
מתוך:
הטיסה לרומא
בדרך היינו אוספים כל מיני פירות, תות שדה, דובדבן, שזיפי בר, משמשים. הדרך עברה גם בבציר ענבים - טעם של ענבים כאלה לא תמצאו בארץ
בערבי קיץ חמים אני זוכרת ריחות של טבק וסיגליות לילה, אבא ואני היינו מביטים בשמיים האוקראינים השחורים מלאי הכוכבים הבהירים, שביל החלב התפרס ממזרח עד למערב
לאבא שלי היה חלום שבמשפחתו יהיה פסנתרן, הוא ראה את הפסנתר והמוזיקה בתור סמל לחיים טובים לאחר מלחמת העולם השנייה
זוהי הארץ היחידה שאני יכול לחיות בה, זוהי הארץ שלי!
חלום לפי דעתי הוא מטרה ענקית שדורשת השקעות גדולות של כוח, יוזמה, סבלנות ומזל
העלייה מברית המועצות לישראל - בזמנו אי אפשר היה לחלום על זה בכלל!
תמיד חלמתי שתהיה לי משפחה מאושרת, שילדיי יגשימו את עצמם. לשמחתי החלום הזה התגשם ואני קוצרת פרות גם עם נכדיי
המסר שלי לדור העתיד הוא לא להידרדר מבחינה לימודית ולא להיגרר עם הזרם, להיות קשובים וסבלניים ותמיד לכבד את ההורים
מתוך:
מקושי להזדמנות
כשסבתא הייתה נכנסת לסטודיו הריקוד, היא הייתה מתנתקת משגרת היום יום שלה והייתה בעולם שמח יותר
מתוך:
חיי – רות הר ניר
סבא שלי כעס מאוד ואמר: "מי את שתחפשי את משה רבנו!", הוא לא דיבר איתי חודשים רבים
מתוך:
סימה אשל – סיפור ישראלי
שמוליק, אתה היית המורה לנהיגה שלי!
היום כמעט ולא רואים מכולות בשכונות, דבר שמאוד פוגע ביצירת האווירה המאוחדת השכונתית שהייתה אז
לא ידעתי מה זה ישראל, אבל תיארתי לעצמי שאם אחפור באדמה מספיק עמוק, אמצא את ישראל בצד השני של הגלובוס
ז
נודע לי שלאחי נולדו תאומים. אני הייתי זה שבישר לו על כך. ההתרגשות הייתה רבה.
מתוך:
ילדות בשכונת פלורנטין
תמיד ראיתי את עבודתי כשליחות ובצעתי אותה באהבה רבה לתלמידי
מתוך:
לא היה כלום והיה הכל
תלמידי חכמים היו נאספים אצלנו בערבים ולומדים בחברותא. על מנת להסוות את הלימוד, אמי הייתה מארגנת מסיבת יום הולדת, כל פעם לתלמיד חכם אחר
אמו תמיד ענתה לו במשפט: "לא! אין לנו כסף, וגם יש בבית עוד 3 אחים ואחות, אין מספיק לכולם
מתוך:
יש בי אהבה והיא תנצח
כבר ביום השני של ההכרות עם אשתי פאניה! הצעתי לה נישואים ומאז אנחנו ביחד 57 שנים
מתוך:
יש בי אהבה והיא תנצח