מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

...כמובן שישר ניגשו לכסף, היתר לא היה חשוב להם. ואז אימי ואחותה לקחו את הטבעת והמפיות, וברחו מהבית כי פחדו שהדיירים יבקשו גם את הטבעת
מתוך: הטבעת של סבתא אריאלה שדה
לא משנה היכן נולדת או מה הרקע והמוצא, כשחולמים אפשר להגיע לכל דבר, כמו שאני עשיתי. מילד מעברות עד לראש העיר בית שאן, כיום אני משמש כסגן יו"ר ההסתדרות
מתוך: מהמעברה לראש עיר
למזלי הרב, כל זה קרה די סמוך לשחרור אבי מבית הסוהר, והחלטת הורי לעלות לארץ ישראל בשנת 1961, כך שלשמחתי ולשמחת הורי, הסבל לא היה ארוך מדי.
מתוך: כנגד כל הסיכויים
הם חיפשו בין העצורים בעתלית, אנשים מבוקשים ובין העצורים גם היה חבר קיבוץ שריד שקראו לו סיומקה, והוא היה מבוקש בגלל שהוא היה בפלמ"ח והוא פוצץ את הראדר
מתוך: השבת השחורה
התחבאתי מתחת לשולחן האוכל, ואמרתי ״מי זאת האישה הזאת שבאה לקחת אותי״. לאט לאט התחלתי להבין שאני צריכה להיפרד מהבית החם בו גדלתי, וללמוד להכיר את אימי אידה
מתוך: שתי אמהות
תקופה זאת גרמה לי להיות מאוד עצמאי ועם ביטחון להתנהלות בהמשך החיים.
מתוך: יישוב חדש הוקם
אסון זה לא יישכח ממני אבל מוזר הוא שבארץ הוא נשכח לחלוטין, לא הוקמה שום אנדרטה
מתוך: הזיכרון שלא מרפה
כשהמלחמה הסתיימה, לובה שוחררה מהמחנה וחזרה הביתה. היא ניסתה להתחיל חיים חדשים, אבל ההתאוששות מאימה כזו הייתה קשה מאוד.
מתוך: סיפורה של סבתא רבתא לובה
כשהגיעו לארץ רובם של העולים גרו באוהלים, אך למזלם  להוריה של סבתי היה  קרוב משפחה עשיר, והוא סידר להם שיגורו במעברות וקנה להם שמיכות ומזרונים
מתוך: הסיפור של סבתא רחל מלכה
סבי מרסל נולד במרוקו בשנת 1954 וגדל שם עד גיל שתיים עשרה. כשהיה בן שתיים עשרה, אביו נפטר והוחלט שיעשה בר מצווה בגיל שתיים עשרה ויום כדי שיוכל לעלות לארץ ישראל, במסגרת פרוייקט עליית הנוער.
מתוך: חיי סבא שלי מרסל מיארה
אני זוכרת את הערב האחרון לפני הנסיעה, זה היה באפריל 1966.בחוץ השתוללה סופת שלג חריגה לחודש אפריל, והייתה הפסקת חשמל. ישבנו החברות שלנו ואני על הספה ללא אור נורות, וניסינו לא לבכות היינו בטוחות שלא נתראה עוד בחיים
מתוך: סיפורה של פרינה הולצמן