הייתה לי מורה מאד צעירה בכיתה א'-ג' מאד אהבתי אותה ושמרתי איתה על קשר גם כשעזבה
מתוך:
עוזרת קטנה בחנות
כל בוקר הגיע חלבן שחילק חלב לפי הכמות שרוצים ואמא היתה מרתיחה אותו לפני ששתינו אותו
מתוך:
מסעדת אימא – הבית שלי
אין כמו בבית
מתוך:
בשליחות המדינה
"אני אסיר תודה לכל מי שאמר 'לא' – הם הסיבה שעשיתי זאת בעצמי."
מתוך:
בגן העדן של ילדות
עלינו לישראל וגרנו בירושלים, ירושלים נראתה אחרת...
אדם ללא עבר, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל
מתוך:
"היה לא קל, אך כדאי"
להיות אדם, לשפוט למי מישהו ולא משהו
צנחתי צניחה חופשית, פעם ראשונה בחיי, עם רגל סדוקה, הצלחתי להוות דוגמה לחברי, הרגשתי גאווה!
כאשר הייתי בת 12 זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שאי פעם ראיתי ים"
החיים קצרים וצריך להנות
זמן זה דבר יקר שלא יכול לחזור בחיים.
לתת כבוד לכל אדם
מהאוכל שלך אני לא אשבע, מהמילים הטובות שלך, כן
מתוך:
זיכרונות מאפריקה
כשהגענו אמרנו תודה לבורא עולם על הזכות לעלות לארץ ישראל ועל החיים הטובים שהיו במרכז קליטה
מתוך:
הבריחה מסוריה – גליה לוי
השירים שהוא לימד אותי דיברו על ארץ ישראל, על הכמיהה לירושלים ולארץ ישראל, הרצון שקיים ביהודים כבר אלפיים שנה. כל הילדים שידעו פרסית שרו, ובכך הוא עודד אנשים לבוא לארץ ישראל
ביקשתי שמהיום יקראו לי אסתר, והתגלה שלאחותי שנפטרה קראו אסתר, הורי היו המומים מבחירת השם הזהה לאחותי מבלי שידעתי על קיומה
מתוך:
אסתר – תמיד נמצאת בתוכי
תהיו סבלנים, תעזרו אחד לשני, תתנדבו בכל מה שאתם יכולים, ככה המדינה שלנו תהיה טובה יותר לכולנו
מתוך:
סיפורה של איילה עזרייה
תשקיעו בלימודים ותגיעו להישגים, כדי שתצליחו בחיים ותאהבו מה שאתם עושים. שתדעו לתת כבוד לאנשים שסביבכם ותהיו צנועים בדרך שתצעדו בה. ותמיד תמיד אל תשכחו לחייך ולצחוק.
מתוך:
הבריחה מצ'כיה
בתקופת הילדות שלי היה באוקראינה שלטון קומוניסטי. היהודים מאוד פחדו ולכן לא יכולנו לחגוג את החגים היהודיים, אך יחד עם זאת המשפחה שלי תמיד השתדלה לציין את החגים, פסח וראש השנה.
היום שבו קיבלתי את תעודת הזהות היה מפנה מאוד משמעותי עבורי.
מתוך:
העלייה לארץ ישראל
סבתא שלי מספרת שהערבים נהגו לחטוף את הבנות היהודיות כדי להתחתן איתן. לכן, סבתא שלי התחתנה בגיל ארבע עשרה עם סבא שלי שמעון. בגיל שתיים עשרה היא כבר הייתה מאורסת לו
מתוך:
החטיפה של סבתי פירחה
האמונה בה' ובכך שהוא הציל אותי.
מתוך:
נקודת האור בחיי
ילדותי בקיבוץ הייתה ילדות שמחה ומאושרת
עלינו לארץ עם אוניה לנמל חיפה, ומנמל חיפה לקחו אותנו בלילה למעברה בכפר "גבירול", אחרי זמן מה קיבלנו עזרה ממשפחתנו שהיתה בארץ, וקנינו בית ערבי בן חדר אחד שבתוכו ישנו חמישה אחים וההורים.
מתוך:
המסע ממצרים
היכן שהלב נמצא שם ישנו הבית.
מתוך:
מעשה ברקמה
התחתנו בשנת 1972 ונולדו לנו שני ילדים עדי ורן.
אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים
מתוך:
ילדותה של אורית במעברה
נצח ישראל לא ישקר
את הדור הצעיר לא מעניין לתרום לישראל או אפילו לקהילה פה. חשוב להמשיך מפה את העזרה לארץ וגם לקהילה
ימי בנימינה - אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר - אהוד מנור