מאגר סיפורי מורשת

שמי יובל בלטר, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי יהודית צור. יחד אנו מתעדות סיפור אודות סבתא רבתא שלי, בתיה שפיגלמן (זינגר). הסיפור עוסק בפעילותה של סבתא רבתא בארגון ההגנה ובתרומתה למאבק להקמת מדינת ישראל. וכך סיפרה לי סבתא יהודית:

הילדות והצעירות של בתיה שפיגלמן (זינגר)

אמי בתיה שפיגלמן (זינגר) נולדה בראשון לציון בשנת 1925. בתקופה זו שלטו הבריטים בארץ ישראל (מקיץ 1917 ועד חודש מאי 1948). היישוב היהודי בארץ היה קטן וסבל מפעולות איבה אלימות של ערביי הארץ. הבריטים היו פרו-ערבים, סרבו להעלות מעפילים לארץ ישראל ובמקרים רבים התנכלו לתושבי הארץ היהודים.

בתיה הצעירה הצטרפה ל"הגנה". ה"הגנה", בשמה המלא "ארגון ההגנה העברי בארץ-ישראל", היה הגוף הצבאי הגדול והעיקרי של היישוב היהודי בארץ ושל התנועה הציונית עד להקמת המדינה. ה"הגנה" היוותה כוח לוחם שהגן על היישוב היהודי עד שקמה המדינה ותפקיד זה נמסר לידי צה"ל במאי 1948.

פעילות ב"הגנה" והקמת מכון איילון

הפעולות הבולטות של ה"הגנה" (לרוב באמצעות זרוע המחץ שלה – הפלמ"ח), היו שחרור מעפילים ממחנה-המעצר בעתלית, תקיפת תחנות-משטרה ומתקני מכ"ם (רדאר), פגיעה קשה ברשת מסילות-הברזל של ממשלת המנדט הבריטי, פיצוץ גשרים המחברים את ארץ ישראל עם הארצות השכנות, פעולות נגד הצבא והצי הבריטיים ועוד.

רב המאמץ הוקדש לבניית הכוח הצבאי לקראת מאבק צפוי עם הערבים על עתיד הארץ, להתיישבות ולהעפלה. באותה תקופה הוקמו מפעלים לייצור נשק במחתרת ("התעש"). עובדי התע"ש היו חברי ה"הגנה" שעבדו בתנאי מחתרת ובסודיות מוחלטת.

אמי, בתיה, עבדה במפעל מחתרתי – "מכון איילון" לייצור קליעים של ארגון "ההגנה" בגבעת הקיבוצים, השוכן בין נס ציונה לרחובות ליד תחנת הרכבת. מכון איילון הוקם בשנת 1944. הקליעים היו מיועדים לתת מקלע "סטן" ששימש את הלוחמים.

בתיה זינגר

הפעילות במפעל המחתרתי

עד הכרזת המדינה במאי 1948 יוצרו במפעל "מכון איילון" 2.25 מיליון כדורי 9 מ"מ לתת המקלע סטן. תחמושת זו הייתה חיונית ביותר ללוחמים בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. המפעל, בו עבדו 45 וצעירות, פעל בסודיות גמורה מ-1945 ועד 1948.

"מכון איילון" הוקם על גבעה במקום מבודד מוקף פרדסים. המפעל הוקם בעומק של שמונה מטרים מתחת לאדמה, שטחו כ-250 מ”ר והוא כוסה בשכבת אדמה בעובי של 4 מטרים. עובי קירותיו כחצי מטר. מעל פני הקרקע פעל קיבוץ תמים למראה ששימש הסוואה ובו היו מבני מגורים, חדר אוכל, לול ורפת. בקיבוץ התגוררו בשנים 1948-1945 חברי קיבוץ הצופים א' שעבדו במכון ולאחר מכן הקימו את קיבוץ מעגן מיכאל.

כדי לספק אוויר ל-45 עובדי מכון איילון היה צורך בשתי ארובות. כדי שהארובות לא יעוררו את חשדם של הבריטים נבנתה בצד אחד של המפעל התת-קרקעי מכבסה ששירתה את האזור והופעלה בידי חברות הקיבוץ. בצד השני נבנתה מאפיה שהופעלה בידי חברי הקיבוץ. רעש הקיטור של מכונות הכביסה, רעש המאפייה ושכבת מזרנים שהוצמדה לתחתית התנור השתיקו את קולות המפעל הסודי.

בתיה הייתה גאה ביותר על פועלה במסגרת "ההגנה" ותרומתה למאמץ המלחמתי בטרם הקמת המדינה. נשים ב"הגנה" מילאו תפקידים שונים: פעולות שמירה ואבטחה, העברות נשק, קשר, איוש עמדות נ.מ. (נגד מטוסים), ליווי שיירות, נשקות, עזרה ראשונה, תפקידי רווחה ואישפוז.

מיצג אודות מכון איילון

הזוית האישית

יובל וסבתא יהודית: למדנו פרק חשוב בהיסטוריה של ארץ ישראל טרום הקמת המדינה.