מאגר סיפורי מורשת

אירנה בושוי נולדה בתאריך 22 לפברואר 1945 בעיר ולדיווסטוק ברוסיה. בהמשך חייה עברה לקזחסטן. הוריה, איבן לזרביץ' ומריה אפימובנה, גידלו אותה יחד עם אחיה ואחותה, גנה ולודמילה.

תקופת הבגרות והנעורים

כשהייתה נערה, אירנה לא נהנתה מתקופת הנעורים שלה בשל העבודות הביתיות שהייתה צריכה לבצע לאחר הלימודים. עם זאת, היא אהבה לרקוד והשתתפה בחוג ריקודי עם רוסיים.

הכרות, נישואים ובניית משפחה

אירנה הכירה את בעלה, אברהם בושוי, כשהם עבדו יחד בקולג' – הוא היה מרצה למתמטיקה. בשנת 1971 נולדה בתם הבכורה, אוקסנה (אימא שלי), וב-1973 נולד בנם, אלכסנדר (סשה, הדוד שלי). אירנה תמיד התגאתה בילדיה ובהצלחותיהם בלימודים ובחיים.

חייה בישראל

בישראל, אירנה תמיד עזרה לילדיה וגידלה את נכדיה. היא הייתה לוקחת אותם מהגן ומבית הספר, בילתה איתם אחר הצהריים, לקחה אותם לחוגים ועשתה הכל למענם.

חיים בקזחסטן

בחופשות הקיץ בקזחסטן, כל המשפחה נסעה לבית הקיץ שלהם. במהלך היום הם עבדו בגינה והשתכשכו בנהר, ובערב ישבו מסביב למדורה, שרו שירים, עשו על האש ושיחקו קלפים עד שנרדמו.

מקצוע ועיסוק

אירנה סיימה את לימודיה באקדמיה של נובוסיבירסק לגיאודזיה וצילומי אוויר ועבדה כמרצה בקולג' בקזחסטן. היא מאוד אהבה את עבודתה בזכות הסטודנטים שלה, ונהנתה לראות את התוצאות של ההשקעה שלה בהם. הסטודנטים שלה הפכו למקצועיים ועובדים בכל רחבי העולם, והיא גאה בהם מאוד. אפילו אחרי יותר מ-40 שנים, היא שומרת על קשר עם הסטודנטים שלה, והם מוקירים לה תודה על היותה המרצה הטובה ביותר שהם יכלו לבקש.

עלייה לארץ

בשנת 1993 עלתה אירנה עם משפחתה לישראל בעקבות האנטישמיות והמצב הכלכלי הקשה בברית המועצות. סבא שלי היה יהודי, וסבתא סמכה עליו בכל הנוגע להסתגלות למדינה החדשה. המעבר היה קשה עבורה, והיא עדיין מתגעגעת למדינת הולדתה ולעבודתה.

יציאה לגמלאות והחוויות בהווה

בפנסיה, אירנה בעיקר קוראת ספרים וצופה בטלוויזיה. היא מאוד אוהבת לקרוא ומוצאת בכך הנאה רבה.

סבתא עם ילדיה ונכדיה

הזוית האישית

מילנה הנכדה המתעדת: אני נהניתי מהתהליך, נהנתי לשבת ולדבר עם סבתא שלי ולגלות ממנה דברים חדשים על החיים שלה שלא ידעתי לפני התכנית.