מאגר סיפורי מורשת

שמי חנה פליקר, נולדתי בשנת 1951 בתל אביב. גדלתי בבית להורים ניצולי שואה.

היחסים שלי איתם לא היו הכי נעימים. ההתנהגות שלהם הייתה  קצת מוזרה ובמהלך השנים הבנתי שזה בגלל מה שהם עברו. למדתי במשך השנים איך לדבר איתם בצורה שמכבדת אותם והייתי מאוד עצמאית בילדותי. ההורים שלי לא דיברו על מה שהם עברו בשואה אז קצת התקשיתי להבין אותם. לא הייתי בחוגים והייתי בבית רוב הזמן. הייתי אוהבת לקנות דברים בעצמי ובקושי ביקשתי כסף מההורים בשביל לקנות דברים. תמיד ניסיתי להתמודד עם דברים בעצמי. היו לי חברות שהייתי מתייעצת איתן לפעמים על דברים שקשה לי לבקש מאחרים, או עם דודה שלי שהייתי באה אליה פעם בכמה זמן. אהבתי בילדותי ללכת לשחק עם חברות או עם שכנים בגינה ולצאת מהבית.

גרנו בשכונה בתל אביב, היינו בשכונה נחמדה עם הרבה שכנים שהיו אז בגיל שלי, היינו נפגשים בשכונה ויוצאים לשחק משחקים. למשל שח מט, שש בש, קלאס, מחבואים ועוד כמה. אני זוכרת כמה אהבתי לצאת מהבית לשחק איתם.הכרתי חברות וחברים מבית הספר חלק היו שכנים שלי והיינו חבורה גדולה ומגובשת.  הייתה לי חברה אחת שהייתה החברה הכי טובה שלי שעזרה לי בהכל, וגם היום אנחנו בקשר מאוד הדוק. הייתה לנו כיתה שהייתה מחולקת  תמיד לקבוצות והיו לי את חבריי מהשכונה  וכמה מבית הספר.

החיים בצל מלחמת ששת הימים ובעל במילואים

אחרי כמה שנים כשהייתי יותר בוגרת, התחילו להיות יותר מלחמות. חלק  אני  לא  כל  כך  זוכרת אבל  המלחמה שאני זוכרת היטב הייתה מלחמת ששת הימים. אני זוכרת שהייתי עם בעלי והילדים שלי והלכנו  לבית הכנסת, הרגשנו שמשהו מוזר קורה. אחרי כמה דקות התחלנו להבין שהתחילה מלחמה.אני זוכרת  שרצנו הביתה למקלט. הייתה מלחמה מאוד קשה. בעלי היה במילואים בצבא ומאוד דאגנו לו וקיווינו שכלום  לא יקרה לו. הוא היה בא פעם בכמה זמן הביתה. היה לי קשה עם כל מה שקרה מסביב, עם כל החיילים  שנהרגו והלחץ ולהישאר רוב הזמן  במקלט.

התחביבים שלי

כיום יש לי כמה  תחביבים. אני  מאוד אוהבת לסרוג ולעשות תכשיטים. אני סורגת כל  מיני בובות וסורגת סריגים לנכדים הקטנים שלי. אני מאוד אוהבת דברים שקשורים באומנות ואוהבת לעשות יצירות.  אני עושה  לעצמי צמידים ושרשראות, יש מישהי שגם אני עובדת בשבילה, יש לה חנות ואני מכינה לה תכשיטים או  מתקנת תכשיטים שנהרסו לה בחנות. כשהנכדים שלי היו קטנים הייתי עושה איתם יצירות והייתי מלמדת  אותם איך לעשות דברים שאני אוהבת.

הזוית האישית

חנה:כסבתא של מיקה, נהניתי מאוד מהעבודה המשותפת עם מיקה על הסיפור וההשתתפות בתוכנית הקשר הרב דורי. היה לי כיף שראיינה אותי ושהנכדה שלי התעניינה בילדות שלי ובתחביבים שלי ועל הקשיים שהיו לנו בילדות. אני כסבתא של מיקה מאחלת לנכדתי להגיד תודה על כל מה שיש ולהיות מאושרת מזה.

מיקה: כנכדה של סבתא חנה, היה לנו כיף לעבוד ביחד. לי היה מעניין לשמוע על העבר של סבתא שלי ולשמוע מה עברה בחייה. היה לי כיף לעבוד עם סבתא שלי ולבלות איתה. היו לה סיפורים מהעבר שהיה לי מאוד מעניין לשמוע. אני מאחלת לה להמשיך לעבור חוויות טובות עם משפחתה.