מאגר סיפורי מורשת

נולדתי למשפחת צדוק ועליתי עם אחי והורי לארץ, אחרי שעליתי נוספו למשפחתי עוד שני אחים. הייתי בת שש כשעליתי לארץ אז אני לא זוכרת הרבה דברים משם. אני זוכרת שבבית שלנו בפרס הייתה בריכה ושפעם אחת כשהייתי קטנה הלכתי לאיבוד וחשבו  שטבעתי בה.

עליתי לארץ ללא ידיעת השפה העברית. הדודים שהיו בארץ לפני העלייה שלי, רשמו אותי לבית הספר היסודי "אוהל משה" ושם היו לי קשיים בלמידת השפה. המורה עזר לי מאוד להבין את החומר והוא התייחס אליי מאוד יפה. קראו לו המורה רבינוביץ'. עם הזמן למדתי את השפה התחברתי עם חברות וסה"כ הייתי תלמידה טובה.

גרנו בירושלים בשכונת "שערי רחמים". אבא שלי עבד בציפוי רהיטים עם פוליטורה ופוליאסטר והוא היה היחיד בירושלים שעשה את זה. אמי לא עבדה מחוץ לבית, היא טיפלה בנו בבית.

במשפחה אנחנו שני אחים ושתי אחיות. אחר הצהריים אני ואחיי שיחקנו הרבה. לרוב היינו מצטרפים לילדים מהשכונה, שיחקנו מחבואים, קלאס, קפצנו בחבל ושיחקנו בגולות. בבית כיבדנו את ההורים ועזרנו בעבודות הבית. אבא היה חוזר מאוחר מהעבודה ולא היה לנו חסר כלום.

למדתי ב"תיכון סליגסברג" ברחוב הרב קוק בירושלים, אז כבר ידעתי עברית. למדתי במגמה משרדית שכוללת קצרנות, הדפסה על מכונת כתיבה, קליגרפיה, לימודים כלליים הומניים, בישול ואפייה ועוד. בתיכון שלנו הפגישו אותנו פעם בשבוע עם תלמידים מתיכון מקצועי "ברנדייס" אחרי שעות הלימודים. שם פגשתי את בעלי יואב. היינו חברים עד סוף התיכון. הוא התגייס לצה"ל אבל אני לא התגייסתי מבחינה דתית משום שההורים שלי לא הסכימו. לאחר השירות יואב המשיך ללימודים בטכניון ואני התחלתי לעבוד בהתאחדות בתי מלון, זאת הייתה העבודה הראשונה שלי. שם עבדתי שנה ואז עברתי למשרד ממשלתי- משרד הסעד, אחרי כמה זמן שינו לו את השם למשרד העבודה והרווחה. עבדתי במחלקות שונות עבדתי ארבעים שנה. סיימתי במחלקה לנוער עבריין מתחת לגיל שמונה עשרה. טיפלנו בנערים שהופנו על ידי בית משפט לנוער לפי צווים של ענישה, שפיטה ודרכי טיפול במעונות נעולים. בהמשך הייתי אמרכלית של כל המעונות הארציים והייתי תקציבנית הארצית, כולל לשכות סעד.

אחרי שיואב גמר ללמוד בטכניון החלטנו להתחתן. יש לנו שלושה ילדים מקסימים, אחד עשר נכדים ושני נינים.

בכל יום שישי אני ובעלי יואב באים לנכד אביתר ולמשפחתו לארוחת שישי, אני מכינה להם מאכלים מהמטבח הפרסי על פי בקשתם. אני מאוד אוהבת לבשל.

חג פורים בילדותי

בפורים כל היום היינו מכינים ומחלקים משלוחי מנות. אפינו והכנו מאפים ובעיקר שמחנו. אני ואחי היינו מתחפשים. אני זוכרת שהתחפשנו פעם לכלה ולחתן. אני הכי אהבתי להכין את המאפים כמו: בקלוואה, מעמולים, אוזני המן, עוגיות, עוגות ועוד…

חג פסח

בחג פסח עשינו סדר רגיל כמו כל משפחה, אך בשיר "דיינו " הגדולים "הכו" אותנו עם בצל ירוק. היום אני ממשיכה את המסורת הזאת בכל ליל סדר.

חפץ יקר לליבי

אני לא בחרתי חפץ שיקר לליבי, בחרתי בכמה חפצים. בחרתי בשולחן ובדברים שעליו, את רוב הדברים האלה נתנו לי הורי, הכל עבודות יד וכל חפץ ממקום אחר בעולם אני מאוד אוהבת אותו ואת החפצים שעליו.

השולחן עם החפצים היקרים לי

הזוית האישית

הנכד אביתר: החוויה שלי מהתוכנית הייתה מאוד משמעותית, למדתי הרבה מחייה של סבתא שלי ולמרות שהייתי איתה בחיבור מאוד חזק התחברתי איתה אפילו יותר. התעניינתי מאוד בסיפור של סבתא שלי ולמדתי ממנה המון. זאת חוויה שלעולם לא אשכח ואני מודה לך סבתא.

סבתא עדנה: היה לי עונג מכל שנייה של המפגשים בכיתה, הסיפורים ששמענו מכל הסבים והסבתות והנכדים, ובוודאי עם נכדי אביתר "הנסיך שלי" והכתיבה של סיפור חיי איתו. לשתף אותך בסיפורים המשפחתיים שלי היה כיף ומהנה.