מאגר סיפורי מורשת

שמה של סבתא שלי הוא ולנטינה. היא נולדה בעיר מוזיר בבלארוס ב 6 למרץ 1965.

שמה של אמה הוא מלבינה ושל אבא שלה הוא יורי. למרות שסבתא שלי למדה בבלארוס בבית ספר היא דיברה ברוסית אבל היה להם שיעור בבלארוסית וספרות בבלארוסית וגם רוסית. סבתא שלי סיפרה לי שפעם היו רק שמונה כיתות, כשהייתה בבלארוס. לאחר שסיימה שמונה כיתות למדה במכללה לבניין לאדריכלות וקיבלה תואר ראשון. סבתא שלי סיפרה שפעם היה אסור לעשות ציפורניים ולהתאפר וגם הייתה תלבושת שונה משלנו.

היא הייתה מהנדסת בניין וגם קצת מנהלת חשבונות. כשעברה לישראל עבדה בחנות.

בגיל שבע-עשרה הכירה את סבא שלי ובגיל תשע-עשרה התחתנה. אחרי שנה, בגיל עשרים הולידה את אבא שלי ואחרי אחת עשרה שנה הולידה את דודה שלי. לאבא שלי היא קראה בשם יורי כי כך קראו לסבא שלו ולדודה שלי קראה ילנה כי אהבה את השם הזה.

לסבא ולסבתא הייתה חברת בנייה משלהם והם יכלו לבנות בניינים ועוד.

בבלארוס יש אקלים שונה מישראל, מאוד קר בחורף וירד הרבה שלג. לכן, נהגו לעשות סקי ולגלוש במזחלת.

לסבתא וסבא היה בית גדול עם גינה שהם בנו לבד, אז יכולתי לטוס עם אחי והוריי אליה. בשנת 2017 סבתא וסבא עברו לגור בישראל מכיוון שרצו להיות יותר קרובים למשפחה ולחיות על אדמת אבותיהם.

סבתא שלי אוהבת לבשל, ובגלל זה מדי פעם אני ומשפחתי באים אליה. אני ובנות דודות שלי יכולות לבוא אליה, לבשל מאכלים שונים או ללכת לסרט. בנוסף יכולות לנסוע ביחד לים ועוד מקומות. סבתא שלי גם יודעת לתפור יפה מכיוון שבילדותה היא אהבה לתפור.

לאחר שסבתא שלי עברה לישראל היא טסה כל שנה לבלארוס, וכשהיא חוזרת היא נותנת לי ולבנות דודות שלי מתנות מבלארוס. סבתא שלי סיפרה באופן ממש מעניין על נסיעותיה, תיארה איפה היא ביקרה ואני ממש אהבתי לשמוע אותה אז היא תמיד סיפרה לי.

סבתא נסעה הרבה וביקרה בהרבה מקומות מעניינים, אחד מהמקומות שהיא ביקרה בהם היה סיביר באגם טלטסקויה ובנהר ההר קאטון.

הזוית האישית

אווה: לי ולסבתא שלי היה כיף לעשות את העבודה הזאת מכיוון שבגלל העבודה למדתי הרבה דברים חדשים על סבתא שלי.