מאגר סיפורי מורשת

שמי מאיר אליהו, אני סבא רבא של יהונתן. נולדתי בשנת 1928, בסוףן שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30. נולדתי בפרס.

ילדותי

נולדתי למשפחה ענייה, רבת ילדים. בפרס הייתה חובת גיוס לצבא, כשהתבגרתי והגעתי לגיל 17, ברחתי מהצבא הפרסי שרצה לגייס אותי. לקחתי צידה לדרך ועזבתי את הבית. אימא שלי הכירה משפחה ממוצא מרוקאי שהייתה מוכנה לקבל אותי לביתה, גדלתי איתם, והם דאגו לי כאילו הייתי הבן שלהם. כל זה היה עד שנציגי הצבא הפרסי מצאו אותי והייתי חייב לעבור למקום אחר. נאלצתי לברוח ממקום למקום, מצב זה נמשך כחמש שנים, עברתי ממשפחה למשפחה וחלק מהזמן יישנתי בחוץ, על האדמה עם שמיכה ממשי שאמי קנתה לי שהייתי קטן – שמיכה זו ליוותה אותו כל תקופת הבריחה שלי.

בתקופת המנוסה מנציגי הצבא הפרסי, בזמן הנדידה הצלחתי מידי פעם, להשיג כסף מעבודות מזדמנות בשדות חקלאיים בדרך. בכסף שהרווחתי עזר לי להתקיים ומידי פעם לקנות לעצמי מזון ובגדים.

העלייה לישראל והחיים במעברת עמישב

בשנת 1951 עליתי לארץ ישראל. עברנו לגור במעברה בשכונת אמישב בפתח תקווה. עמישב הוקמה כמעברה בחודש יוני 1951, ממש בשנה בה עלינו לישראל. בהתחלה קראו לה "מעברת פתח תקווה". היו בה עולים חדשים מעיראק, אחר-כך אנחנו הגענו העולים מפרס, ובהמשך הגיעו גם מרומניה, מאפגניסטן ומתימן. לאט לאט החליפו לנו את האוהלים בצריפים שחברת עמידר השכירה לנו.

גם שרה אשתי הגיע לאותה המעברה בעמישב ושם הכרנו – ביחד הקמנו משפחה ונשארנו לגור בשכונת אמישב שבפתח תקווה.

תמונה משפחתית בחתונה של אבא שלי

הזוית האישית

יהונתן: היה לי ממש מעניין לחקור על סבא רבא שלי ולגלות את הסיפור שלהם, סיפור עלייתם לארץ מפרס וההתישבות במעברת עמישב בפתח תקווה.

השנה בחרנו להשתתף במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרנו בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת פרויקט נראטיב 4, אותו הובילה המורה טליה נתנזון. במפגשי התוכנית נפגשנו עם הסבים והסבתות, שמענו את סיפוריהם ותעדנו את הסיפורים בגוף ראשון. במפגש הסיום החגיגי שיתקיים בתאריך 4.6.24 בבית הספר, נשב בקבוצות וכל אחד מאיתנו יציג את הסיפור שהוא כתב יחד עם  הסבים והסבתות. המפגש החגיגי יתקיים בנוכחות ורד אסולין – מנהלת בית הספר, טליה נתנזון – רכזת נראטיב 4, תמר וולף – מחנכת הכיתה ועפרה ארליך – מנחת תוכנית הקשר הרב דורי.