מאגר סיפורי מורשת

שמי איימי קרוניש. גדלתי בניו-יורק, בבית קטן, למשפחה עם שלוש בנות. אני הייתי האחות הקטנה.

אבא שלי עבד כפקיד בכיר בחברה מאוד גדולה שמייצרת אלכוהול. אימא שלי נשארה בבית לטפל בי ובאחיות שלי, היא לא עבדה למרות שהיא חלמה להיות רופאה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 שהיתה תקופה מהפכנית. למדתי בתיכון ציבורי גדול מאוד – היו כ-1400 תלמידים בשכבה שלי!! האוכלוסיה הבית ספרית היתה מאוד מגוונת – היו בנים ובנות, יהודים, נוצרים, לבנים ואפרו-אמריקאים.

מה היו התחביבים שלי? הכי אהבתי לקרוא, לראות סרטים, וללמוד אחר-הצהריים בבית ספר יהודי. בית הספר היה כמו חוג של אחר הצהריים ולמדנו לפי בחירה. למשל אני זוכרת קורסים בתנ"ך וגם בתושב"ע. לא היו לנו מחשבים ופלאפון. במקום אפליקציות של מוזיקה היו לנו BOOM BOX (מכשיר לקסטות) שהיו גדולים וכבדים. אלו היו גם השנים של להקות רוק כמו הביטלס, אהבנו מוזיקת ג'אז.

תחביבים של היום: היום אני עדיין אוהבת לקרוא ספרים, לראות סרטים אבל אני הכי אוהבת לבלות עם הנכדים שלי ואני מקבלת גם הרבה סיפוק מתפירה, אני תופרת שמיכות מפיסות בדים, תיקים ומפות.

באותה תקופה, היו הרבה התפתחויות חדשות בחברה גם בארה"ב וגם בעולם. למשל, זאת הייתה  התקופה של שחרור האישה, שנשים התחילו לצאת מהבית ללמוד ולעבוד. בנוסף, השתתפתי בהפגנות נגד המלחמה בוייטנאם. נסעתי עם סבא רון לוושינגטון לצעוד כל הלילה בהפגנה ואני זוכרת כמה היה קר בחוץ!

עבודה של סבתא: אני עבדתי בסינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים הרבה מאוד שנים. שם, הקמתי את פסטיבל הקולנוע היהודי שהתקיים כל שנה בחנוכה.

חגים – פורים ופסח

פסח – אני גדלתי בבית יהודי, והחג הכי חשוב במשפחה היה פסח. לליל הסדר, הגיעו הרבה קרובי משפחה וקראנו ביחד את ההגדה, המאכלים המיוחדים שאכלנו היו בריסקט (סוג של בשר), מרק עם קנידלך וחרוסת. השולחן היה ערוך בכלים יפים ומיוחדים של אימא שלי. (התמונה למטה.) אבא שלי היה מנחה את הסדר וכולם השתתפו. אני הייתי הקטנה מבין שלוש אחיות ועזרנו ביחד לאמא במטבח.

השנה, עשינו משהו חדש, הוספנו כיסא ריק לחטופים, במיוחד לעמירם קופר שהוא קרוב משפחה מצד אבא. הוספנו גם סימנים של תקווה שכולם יחזרו בשלום הביתה, סרט צהוב על יד כל צלחת וכלנית אדומה לכל אחד עם השם שלו.

פורים – במשך הרבה שנים, בחג פורים, התחפשתי למלכת אסתר, בשנים ההן לא התחפשו לגיבורי על, דמויות מסרטים, חפצים, מאכלים ועוד דברים. התחפשו רק לגיבורים ממגילת אסתר. עכשיו אנחנו מתחפשים לכל דבר, נכדתי נעמה, התחפשה לכדור ארץ, לחיפושית, לאסטרונאוטית, לדמות מספר, השנה היא התחפשה למשפחת סופר על עם חברות, ועם אחיותיה ל-  Schuyler sisters from hamilton. בנוסף, בחוץ לארץ אין ימי חופשה בפורים. אני חגגתי את חג הפורים רק יום אחד בשנה – פה בארץ, אנחנו חוגגים ומקבלים יותר מיום אחד של חופשה.

סיפורו של חפץ

בחרתי בחפצים האלו מפני שהסט הזה כולל צלחות וקריסטל מזכיר לי את אימא שלי ואת השולחן החגיגי בחגים.

הזוית האישית

נעמה: אהבנו לעבוד ביחד, כתבנו את הסיפור וחיפשנו תמונות. אני לימדתי את סבתא איימי להשתמש בקנבה והיא לימדה אותי פירושים וביטויים שונים מסיפורי הילדות. אני רוצה לומר תודה לסבתא שעשתה איתי את הפרויקט. זה היה ממש מהנה. סבתא לימדה אותי הרבה דברים שונים.

איימי: אני למדתי איך להשתמש באפליקציות במחשב ואיך לעבוד בקנבה.