מאגר סיפורי מורשת

שמי מלי, נולדתי בשנת 1949, בכניסה לישראל, במרכז הקליטה עין שמר.

הוריי, היו חלק ממשפחה ממש גדולה ומכובדת בתימן, סבא שלי היה רב מכובד. לימודי התורה והיהדות היו חלק גדול מהמסורת המשפחתית שלנו מאז ומתמיד. היו לו גם שמונה נשים אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.

הוריי התחתנו בגיל צעיר מאוד, לפי המסורת שהייתה נהוגה בזמנו. היה לנו בית כנסת בתימן שהיה קיים כמה דורות לפני שעלינו ארצה.

החלום להגיע לארץ ישראל היה בנפשנו, והתקווה, לעבוד את האדמה בארץ ישראל. פשוט ככל שזה ישמע, זו היתה המצווה הכי גדולה שהוריי רצו לקיים.

כדי להגיע לארץ ישראל היינו צריכים לוותר על רכוש רב. כדי זהב הושארו בתימן כי אחראי העלייה טען שעלינו לעזוב זאת על מנת להגיע לארץ ישראל. מאחר ואהבת הארץ הייתה גדולה יותר מכל דבר, הוריי הסכימו לוותר על הרכוש על מנת להגיע לארץ ישראל.

על כמה דברים לא וויתרו, אחד מהם היה ספר תורה שהגיע איתם מתימן ועד היום נמצא בבית הכנסת של המשפחה בארץ. בית כנסת שגם כרגע הוא התנאי שלנו לעלייה לארץ, עבודת ה׳ בארץ ישראל.

כשעלינו לארץ היינו רק 2 אחים, בהגעה שלנו לארץ ישראל נולדתי אני במעברה של עין שמר. אני השלישית מבין 11 אחים. כשהגענו למושב בית עריף, אבי ואמי החליטו להישאר ולבנות את ביתם במושב. במושב היו לנו, גידולים חקלאיים כגון: עגבניות, פלפלים, קישואים, חצילים, בטטות, ועוד המון גידולים, ולבסוף עברנו לגידול מסיבי של ענבים וזיתים. היו לנו גם חיות במשק, סוסים, עיזים, כבשים ופרות.

כאחות הגדולה לאחיי הקטנים יצאתי לעבוד גם בשדות ובמטעים וגם מחוץ למושב. למדתי תפירה בתחילת שנותיי על מנת לפרנס את משפחתי, הייתי האמא הקטנה של הבית, על כל המשתמע מכך. לאחר מכן למדתי פסיכולוגיה, אך לאחר תאונת הדרכים הקטלנית של אחי זכרו לברכה, נקטע חלומי לסיים את לימודיי.

בשנת 1971 התחתנתי ובשנת 1972 הגיעה לעולם בתי הבכורה ואחותו של לירן, אביו של גבי, שהוא בן הזקונים לאחותו ולאחיו הגדול.

את חיי בניתי במו ידיי, וגם סייעתי לבני משפחתי להגיע להישגים רבים בחייהם.

בזמני הפנוי אני הולכת לרקוד כמעט שלוש פעמים בשבוע, שומרת על כושר, ואוהבת מה שאני עושה, אני הולכת לבקר את שמונת נכדי בכל הזדמנות שיש לי, והם מסבים לי אושר גדול ועוטפים אותי באהבה.

הזוית האישית

גבי:  שתחיה חיים ארוכים ושתמיד תהיה בריאה, שתמשיך לרקוד ולהנות כמו שרק היא יודעת. ושתמשיך להכין לי את האוכל שאני אוהב. סבתא מלי: אאחל לנכד שלי את הכי טוב שיש לחיים להציע, שיהיה חזק ובריא, הכי חשוב דרך ארץ, שיצליח בכל דרך שרק יבחר, האושר שלו זה האושר שלי.