מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור אקסודוס הוא חלק מחיי – רותי לוסקי

אני (רון) וסבתא שלי יחד
סבא וסבתא
מורשתה של סבתא רותי

שלום, קוראים לי רות מפני שנולדתי בחג השבועות בו נהוג לקרוא את מגילת רות. נולדתי בעיר חדרה להוריי שושנה ומאיר גוטשמיט, ההורים שלי עלו לארץ מפולין כשורדי שואה, הם היחידים ששרדו מהמשפחות. לאימא שלי היו אח ואחות אבל הם וההורים מתו במלחמה. לאבא שלי היו תשעה אחים וגם שם לא נשאר אף אחד, כולם ניספו בשואה.

אני ילדה שנייה, לפניי נולדה אחותי חנה, היא נולדה במחנה עקורים. אבא שלי היה מסגר ואימא שלי עבדה בעיריית חדרה. בגיל שנתיים עברנו לשכונה חדשה שקוראים בית אליעזר (על שם אליעזר קפלן שהיה שר האוצר הראשון של מדינה ישראל) בית הספר הראשון שלי היה בית ספר קפלן , הייתה לי עוד אחות קטנה, קראו לה איריס והיא נפטרה מסרטן לפני חמש שנים ב 2018.

ההורים שלי היו שניהם שורדי השואה, הם עלו לארץ עם האונייה המפורסמת, אקסודוס, שהוחזרה לאירופה עם הגעתה לנמל חיפה והותקפה על ידי הבריטים שלא הסכימו לקבל את ארבעת אלפים חמש מאות הפליטים שהיו בה. סיפור אקסודוס הוא סיפור ארוך ואני רק נגעתי בו, הוריי עלו שוב כעבור זמן לארץ והגיעו למעברה בשכונת ברנדס בחדרה, שם הם גרו עם אחותי הבכורה חנה שנולדה במחנה עקורים בגרמניה. הם גרו במעברה ששימשה קודם לכן מחנה בריטי. אחרי שהבריטים עזבו את ארץ ישראל, העבירו את הפליטים למבנים ושם הם חיו פרק זמן עד שמצאו פתרונות דיור טובים יותר, היה קשה לחיות במעברה כי הם חיו כמה משפחות יחד, מטבח משותף חדרי שירותים משותפים וגם המקום היה קטן ולא נוח.

כעבור זמן ההורים עם חנה הקטנה עברו לשכונה אחרת ששמה נחליאל ומשם לבית אליעזר, שם הוריי גרו עד סוף החיים שלהם. ההורים שלי לא דיברו עברית ולמדו תוך כדי מהלך החיים את השפה, אבא ידע לקרוא כי הוא למד בפולין בחדר, שם למדו לקרוא בתנ"ך בעברית, זה עזר לו מאוד בארץ. אבא היה בצבא והם שמעו וחיו את תקומת הארץ והכרזת המדינה. אבא שלי נסע לפולין פעם אחת בלבד כאשר הוא היה בן שבעים, הוא קיווה למצוא מישהו שיידע לספר לו על המשפחה שלו, אבל לא נמצא מי שיספר לו והוא חזר עם לב שבור. ההורים שלי מאוד אהבו לחיות בארץ, הם לא סיפרו לנו הרבה על החיים בפולין, הם רק רצו שיהיו לנו בארץ חיים טובים, הם הצליחו לגדל משפחה לתפארת, אנחנו היינו הנצחון שלהם על הנאצים שרצו להשמידם.

אצלנו בבית אכלנו אוכל פולני מסורתי, בבית אליעזר היתה צרכניה ושם אימא שלי הייתה קונה את כל המצרכים. כשאני הייתי קטנה לא היה לנו הרבה כסף, את המשחקים שלנו המצאנו לעצמנו, רוב הזמן שיחקנו כדורגל, כדורסל ורכבנו באופניים. גרנו בבית פרטי עם חצר גדולה עם עצים שאבא שתל.

בגיל 10 אבא שלי קנה לי אקורדיון ומאז אנחנו מחוברים, אקורדיון עזר לי מאוד בחיים, ניגנתי בכל מיני מקומות אפילו נסעתי איתו לחו"ל. ההורים שלי שמעו מוזיקה ישראלית וגם מוזיקה פולנית והרבה מוזיקה ביידיש, בבית הם דיברו איתנו ביידיש ולכן אני יודעת יידיש טוב מאוד, הבילוי העיקרי היה בבית וכאשר הייתי נערה היינו בימי שישי נפגשים ורוקדים לצלילי פטיפון ותקליטים, הייתי פעילה בתנועת הנוער השומר הצעיר.

הייתי בצבא מורה חיילת בבאר שבע. הייתה לי קצינה שקראו לה אורנה, לה היה חבר שקראו לו יוסי, שניהם הכירו לי חבר שקראו לו פנחס שהוא בעלי וסבא של רון. אני ופנחס נפגשנו בתחנה המרכזית בנתניה וככה התפתחה בינינו מערכת יחסים שהובילה אותנו כעבור שנה וחצי לחתונה. נולדו לנו שלושה ילדים: שתי בנים ובת. אלעד, עידו ונועה. יש לנו שמונה נכדים מקסימים ואנחנו היום נשואים ומשתדלים ליהנות מכל מה שיש לנו.

בחרתי לשתף מתכון שאמא שלי נהגה להכין – קרפלך

קרפלך אלו כיסונים ממולאים בבשר, אוכלים אותם בתוך מרק עוף, זהו מאכל פולני

מתכון לקרפלך

מבשלים מרק עוף. את העוף מוציאים מהמרק מפרידים את העצמות מהעוף ושמים בצד 2 רבעי עוף. מטגנים 2-3-בצלים עד למצב של השחמה מוסיפים לבצל מלח פלפל שחור או לבן. טוחנים את הבצל עם העוף טועמים ומשפרים טעמים. שמים את המלית של העוף בצד.

הבצק

2 כוסות קמח

2 כפות שמן רגיל

2 כפיות שטוחות מלח

2 חלמונים

לערבב יחד להוסיף כוס אחת של מים רותחים לערבב יחד ובסוף להוסיף עוד כוס אחת של קמח ללוש לבצק ,לכסות ,להכניס למקרר לפחות לחצי שעה.

ההכנה של הכיסונים

לוקחים שליש בצק, מרדדים לעלה דק, לפזר על משטח העבוד בהתחלה קמח. אחרי הרידוד קורצים עיגולים, שמים כפית ממילוי הבשר, סוגרים היטב לחצי סהר, מהדקים היטב ומחברים את הקצוות, אם זה לא ברור כדאי להכנס ליוטיוב ולראות הדגמה של פירוגי, זה מאוד דומה ואפשר ללמוד מהסרטון, אם משהו רוצה הדגמה חיה, אשמח להדריך. בכל אופן, ממשיכים עם העשייה של הקרפלך עד לסוף הבצק והמילוי, אפשר לעשות ולהקפיא, כדאי ליצור הפרדה שלא ידבקו אחד לשני. אפשרות נוספת, אם יש מקום להניח על מגשים מקומחים את הקרפלך ולהקפיא אותם ואז אפשר לשים בקופסה, במקפיא, אני מדגישה  – אם תקפיאו אותם נוגעים זה בזה מיד אחרי שהבצק רך, הם פשוט יתפרקו לכם בבישול.

בישול

אפשר לזרוק קרפלך קפואים בתוך מרק רותח, ברגע שהם צפים הם מוכנים לאכילה. אפשרות נוספת היא להרתיח מים, לשים מעט מלח ושמן כשהמים רותחים ולזרוק קרפלך למים, כשהם צפים להוציא עם כף מחוררת החוצה.

בתאבון לכל מי שהכין, מקווה שיצא טעים!

הזוית האישית

רון הנכד המתעד: היה לי מאוד כיף ללמוד על סבתא שלי.

סבתא רותי לוסקי תרמה סיפורים נוספים אל המאגר, לקריאתם לחצו על הקישורים: 

רותי לוסקי על ידידה הטוב ביותר

1947: השנה של אקסודוס

רון וסבתא רותי

תמונה 1

מילון

אקסדוס
אקסודוס או יציאת אירופה תש"ז הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מנמל סט שלחופי דרום צרפת ב⁻11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,554 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל. בין הנוסעים היו 1,284 נשים, 1,568 גברים, 1,017 נערים ו⁻685 ילדים. הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, וגורשו בכוח לצרפת ומשם למחנות העקורים בגרמניה, לאחר מאבק מר.

ציטוטים

”אף פעם לא לוותר“

”אני מדגישה – אם תקפיאו את הקרפעלך נוגעים זה בזה מיד אחרי שהבצק רך, הם פשוט יתפרקו לכם בבישול“

הקשר הרב דורי