מאגר סיפורי מורשת

שמי לי-ים, השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי ניצי פומרנץ, החלטנו להנציח את ההורים של סבתא שלי, סבתא ניצי. שושנה ופרץ ז"ל הם הסתר רבתא והסבא רבא שלי.

סבא רבא וסבתא רבתא, נולדו ברוסיה: שושנה – בשנת 1906 ברוסיה הלבנה ופרץ – בשנת 1908 במוסקבה שושנה ופרץ הכירו והתחתנו בתל-אביב, במהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים.

סבתא רבתא שושנה ז"ל

בריחת שלושת הילדים לישראל

סבתא רבתא שושנה, הייתה בת ליהלומן, היא הצליחה לברוח יחד עם אחותה הגדולה ואחיה בעקבות פרעות ביהודים. היא הייתה רק בת 10 וחצי שעזבה את משפחתה בלילה בעגלה. היא סיפרה איך אמה, אטל, רצה אחרי העגלה בכתה וצעקה אל תסעו. זו הייתה הפעם האחרונה שהיא ראתה את אימא שלה. אימא שלה, אטל עם בנה ושני נכדים נורו לבור הריגה בידי שונאי יהודים.

אבא של שושנה, יחזקל גורלנק, שהיה כאמור יהלומן, צייד את שלושת ילדיו שיצאו למסע לישראל ביהלומים. היהלומים נקלעו בצמות של האחות הבכורה נדיה. הם יצאו לדרך, בדרך הם עברו במספר מדינות באירופה. ברומניה כשהתארחו אצל משפחה מקומית, כשהתעוררו בבוקר – כל היהלומים נעלמו. הם נשארו ללא כסף.

כשהגיעו לארץ ישראל ישנו באוהל. שושנה הילדה הלכה לבית ספר ללא נעליים וללא כובע שישמור מפני השמש. שהתבגרה היא עבדה בבית חרושת "ליבר" לשוקלדים ולאחר מכן בחנות לאביזרי תפירה, בתל אביב "מטלון", דבר שאתגר אותה בבגרותה לפתוח חנות זהה בקריית מוצקין "חנות שושנה". בנוסף, שושנה התנדבה ב"מגן דוד אדום" ובארגון שכיום נקרא "נעמת", היא נהגה לעזור לעולים חדשים.

סבא רבא פרץ

פרץ עלה לארץ בשנת 1925. הוא היה חלוץ, עבד בכביש וכנהג במפעלים שונים. גם הסיע חיילים בריטים במלחמת העולם. לימים היה חבר "חבר אגד"

סיפורו המדהים, במלחמת השחרור, בעודו מתגלח, פנו אליו בבהילות כשהגיעה ידיעה שערבים עומדים לפגוע בקיבוץ בצפון ושעליו לנסוע באוטובוס כמובן, להציל את הילדים. הוא לא הספיק להשלים את הגילוח, רק חצי פנים. הוא קיבל נשק להגנה אישית, חצי אקדח. (לא היה משהו אחר), כך נסע והביא את כל ילדי הקיבוץ ליעד שהתבקש. הילדים ניצלו!!!

סבא רבא פרץ פדנס

התוירה של האבא של הסבא רבא פרץ

האבא של סבא רבא פרץ, מנחם מנדל, היה איש עשיר, (גביר). היו לו יערות ורכוש רב. גם בית כנסת היה לו, הוא היה דתי מאוד. כל שבת בצהריים, אשתו חוה בשלה מטעמים והזמינו את כל החסידים לארוחה.

סבה מנחם מנדל הזמין את אצל סופר סתם (סופר כתבי קודש), ספר תורה על מנת שיוכל להביא את התורה לארץ ישראל. באותם ימים שליטי רוסיה, לא אישרו ליהודים לעזוב את רוסיה וכמובן שלא להגיע לארץ ישראל.

לפני מותו ביקש מבנו גרישה (אח של סבא פרץ), לדאוג שספר התורה יגיע לארץ ישראל, לידי פרץ על מנת שישאר לעולמים במשפחה. שנים רבות לא ניתן היה לעלות לארץ. רק בשנת 2010 הצליח גרישה להגיע כתייר לארץ ולהביא איתו את התורה.

בוקר אחד הגיע גרישה כתייר לביתנו עם תיק יד גדול עמד והחזיק את התיק, אמרנו לו תניח את התיק על הרצפה גרישה ענה לא! זה התוירה. עוד באותו יום הזמנו את הרב הראשי של קריית מוצקין, הרב דרוקמן. הוא בדק את התוירה ואישר שהיא מושלמת שום אות לא חסרה למרות שנותייה הרבות.

חודשים ספורים לפני הגעת התורה, סבא פרץ חלה מאוד, הוא היה מאבד דם ומתאשפז בבית החולים,על מנת לקבל מנות דם. יום לפני הגעת התורה אושפז פרץ במצב קשה, ביום שהגיעה התוירה לביתו של פרץ הוא החלים לחלוטין. יותר לא סבל מאיבוד דם וחי עד גיל 92. בשנת 1998.

סבתא שושנה שמרה על התורה עד שנפטרה בשנת 2005. התורה הועברה בירושה לנכדו, שנקרא על השם מנחם מנדל (שי מנחם). כפי שמנחם מנדל ביקש. שי מנחם שומר על התורה ויעביר אותה לבנו אחריו.

במלחמת יום הכיפורים שושנה ופרץ הקימו "קיוסק" במחנה כורדני שאחד מפתחיו היה בקריית מוצקין ליד ה"מקווה" הם גייסו מתנדבים פעילים ומזון וציידו את החיילים שעלו וירדו מהמלחמה בצפון.

סבתא רבתא שושנה וסבא רבא פרץ

אטל ויחזקאל גורלניק ההורים של סבתא רבתא שושנה – חווה ומנחם מנדל פדנס ההורים של סבא רבה פרץ

אטל ויחזקאל גורלניק ההורים של סבתא רבתא שושנה – חווה ומנחם מנדל פדנס ההורים של סבא רבא פרץ

הזוית האישית

סבתא: היה כיף להיות ביחד.

לי-ים: היה מעניין לשמוע על המשפחהץ