מאגר סיפורי מורשת

סבתא נילי מספרת

שמי נילי שדה, נולדתי בשנת 1946 אחרי מלחמת העולם השנייה ואחרי שאבא שלי סיים את שירותו בצבא הרומני. הוא למד בבית ספר למסחר וסיים כמנהל חשבונות.

אמא שלי נולדה וגרה בכפר שנקרא צגנאש שליד העיר יאס. בהמשך ללימודים אמי עזרה למשפחה בכך שעבדה במאפיית משפחתה.

בגיל צעיר יחסית הכירה אמי את מי שהפך לבעלה, אבל כיוון שהוא שירת בצבא בזמן המלחמה היא המתינה וחיכתה לו ארבע שנים עד סיום שירותו הצבאי ואז נישאו.

אחרי הנישואים הם עברו לגור בבראשוב.

העלייה לישראל

נולדתי בשנת 1946בתאריך שישי ליוני בעיר בראשוב, הייתי בת שנה כשהגעתי ביחד עם הורי למדינת ישראל באוניית "מדינת היהודים". לאבי יש תמונה שצולמה אחרי שירד מהאונייה (בצילום מאחוריו רואים גם את האונייה).

יצאנו מבראשוב למסע שהתחיל בעיר בורגס שבבולגריה ושם עלינו על האונייה שבעברה הייתה שוברת קרח אמריקאית שנרכשה על ידי ההגנה. אונייה זו לא הייתה אוניית נוסעים ובכל זאת נדחסו בה 2,664 מעפילים ששרדו את המלחמה.

ב 23 בספטמבר 1947 האונייה יצאה לדרך אבל ב 2 באוקטובר משחתות בריטיות התקרבו לאונייה והאונייה "מדינת היהודים" התנגשה בבריטים: נגרמו נזקים רבים והיה קרב בין הבריטים למעפילים. האונייה נגררה לנמל חיפה ואחרי שהורידו ממנה את החולים והפצועים כל הנוסעים באונייה סולקו לקפריסין.

למזלנו, אני הייתי חולה בברונכיט (שיעול כבד) ולכן השאירו אותנו בארץ. אני ואמי הועברנו לבית החולים ואבי הועבר למחנה מעצר בארץ. אחרי שהבראתי הועברה כל המשפחה למחנה עולים בעתלית שהזכיר למעפילים את הזוועות של מחנות ההשמדה. אחרי כמה חודשים בעתלית קמה מדינת ישראל במאי 1948 ועברנו לגור ברחובות (העיר נוסדה בשנת 1890).

אבי עבר כמנהל חשבונות ואמי עבדה בקטיף בפרדסים שהקיפו את רחובות.

תקופת הילדות

ברחובות היו הרבה הפגזות באותו הזמן בגלל מלחמת השחרור. בנובמבר 1948 נולדה אחותי שושנה ובשנת 1953 נולד אחי מאיר. אחרי המלחמה בשנת 1949 עברנו אחותי, אבי, אמי ואני לבית שהיה מחורר כולו מההפגזות בעיר. הבית המופגז הזה היה הבית החמישי שנבנה ברחובות והוא שימש לבית הספר הראשון ברחובות.

בכיתה א' כשהמחנכת שלי הקריאה את שמות התלמידים בכיתה כשהמורה קראה את שמי מילי היא לא הבינה מה זה מילי ושאלה מה זה? היא קבעה בזה הרגע שיקראו לי נילי. לכל התלמידים בעלי השמות הזרים היא שינתה את השם. לאחר מכן כולם קראו לי נילי, כולל ההורים שלי.

היו לי הרבה חברות מהגן ואחר כך מבית הספר שהייתי נפגשת איתם. שיחקנו קלאס, מחבואים ומשחקים כאלה מחוץ לבית. בנוסף הייתי חברה גם בתנועת הנוער, בצופים.

איך חגגו בת מצווה?

כשהייתי בת 12 חגגתי בת מצווה בחגיגה גדולה בחצר ביתי. עשינו מנגל לכל האורחים (וזה היה ממש מיוחד), אבל חבל שאין לי אף תמונה.

סיפור מרכזי

סבא וסבתא שלי גרו ברחובות במרחק של כחמישה קילומטרים מביתנו, וביקרנו אצלם בשבתות. הייתה להם חצר גדולה ומיוחדת. היו בחצר יונים, עז שנתנה להם חלב, ותרנגולות שסיפקו להם ביצים. סבתא הייתה מכינה לנו גבינות. בנוסף לכל זה היו להם גם עצי פרי וחלקה גדולה שבה הם גידלו יקרות. היינו בודקים בכל ביקור מה צמח חדש בגינה.

אהבנו לבקר אצלם. כל המשפחה מבקרת אצל סבא וסבתא.

תקופת הצבא

בגיל 16 כשחלמתי להיות מורה עברתי ללמוד ארבע שנים בבית ברל, במכללה למורים ורק אז בגיל 20 התגייסתי לצבא. אחרי הטירונות שובצתי להוראה בכפר הנוער ניצנים שבו התלמידים למדו בתנאי פנימייה.

שירתי בזמן מלחמת ששת הימים.

נישואין והקמת משפחה

בשנת 1972 הכרתי את שמעון פלדמן והתחתנו אחרי תשעה חודשים של חברות. לאחר שהתחתנו שינינו את שם משפחתנו לשדה. גרנו בראשון לציון ואחר כך בבת ים שם נולדו לימור וערן, ילדינו. לימור הספיקה להתחיל כיתה א' בבת ים וערן היה בגן חובה. לאחר מכן החלטנו לעבור לתל אביב.

לשמעון הייתה חנות הלבשה בתל אביב ואני עבדתי כמפיקת ספרים. כשהילדים גדלו והיו בחטיבות ביניים עברנו לגור בכפר סבא ושם חגגנו לערן בר מצווה (בחצר ביתנו). בסופו של דבר שניהם סיימו לימודים. לימור סיימה תואר במדעי המחשב, וערן תואר שני בפסיכולוגיה כלינית. שניהם התחתנו והולידו ילדים.

עכשיו יש לנו חמישה נכדים נהדרים.

מאכל עם סיפור

אימא שלי, חנה הייתה בשלנית-על וכולם אהבו את האוכל שלה. הבית תמיד היה מלא אורחים. זאת עד שההורים שלי החליטו שהם רוצים לפתוח מסעדה. אבא שלי הוציא רשיון לפתיחת מסעדה בסלון שלהם ואימא שלי בישלה את כל המעדנים.

הזוית האישית

סס