מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי גרינברג, השנה השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי נאוה לקר. סבתי נאוה נולדה בשנת 1952, היא סיפרה לי על ימי ילדותה ובגרותה ויחד תעדנו את הסיפור.

סבתא נאוה מספרת

נולדתי בחדרה שהייתה מושבה קטנה.

בשנה השנייה ללימודים, חפשו שם לבית הספר. בקשו מכל משפחה לבחור שם לבית הספר ולרשום אותו על פתק. אנחנו חשבנו על "צפרירים" שמשמעותו "השקמה נעימה בשעות הבוקר". ואכן שם זה נבחר וגרם לי ולמשפחתי גאווה גדולה מאוד!

שם בית הספר "צפרירים" קיים עד היום.

על השירות הצבאי של סבתא נאוה

בשנת 1970 התגייסתי לצבא לחייל הים, עברתי קורס מוכמות תצפיתניות והציבו אותי בשארם א-שייח'. אזור שארם היה בידינו, בשליטת ישראל, מאז מלחמת ששת הימים. היה בו בסיס של מפקדת חייל הים – "זירת ים סוף". פעם בשבועיים הייתי יוצאת בטיסה לחופשה וחוזרת לבסיס גם כן בטיסה.

בתקופת שירותי הייתי מסמנת על לוח גדול את כל הספינות שהיו עוברות בים סוף, בדקתי טוב טוב שאילו הן ספינות מסחר ולא ספינות מלחמה.

אחרי הצבא…

כשהשתחררתי מהצבא הלכתי ללמוד הוראה בסמינר גורדון. במהלך הלימודים התחתנתי ועברתי לגור בקריית טבעון ושם עבדתי כל השנים עד שיצאתי לפנסיה.

הזוית האישית

איתי גרינברג: שמחתי לשמוע את סיפורי של סבתא בלה על ימי ילדותה ובגרותה.

מפגש סיום הקשר הרב דורי – התגובות שלנו על התכנית