מאגר סיפורי מורשת

סבא וסבתא רבא, רחל ומאיר שוכר נולדו בעדן, שהייתה באותם ימים תחת השלטון הבריטי.

רחל ומאיר שוכר עלו לארץ בשנת 1948. בתחילה היו במחנה עולים "עתלית" אחר כך עברו לעיר בת-ים.

רחל ומאיר שוכר חלמו תמיד על העליה לארץ, כשהגיעו לארץ ישראל שמחו מאוד, למרות כל הקשיים.

אני, צהלה בן אליעזר, סבתא של אור, נולדתי בעיר בת-ים.

אני זוכרת את בית הספר היסודי והתיכון כתקופה יפה וטובה. במשך השנים שמרתי על קשר הדוק עם כמה מורות.

בילדותי שיחקנו תמיד בקבוצה של בנים ובנות ותמיד היינו ביחד. שיחקנו בקלאס, קפיצה בחבל, מחניים ועוד. הייתה לי ילדות נפלאה ושמחה.

כשסיימתי את הלימודים בתיכון, למדתי הוראה במכללת "סמינר הקיבוצים" ובהמשך עבדתי כגננת במשרד החינוך.

את בן זוגי, אבינועם, הכרתי בהאחזות "נחל דקלה" בסיני, שם בנינו את ביתנו, ושם נולדו לנו שלושה בנים: איתי (אבא של אור), והתאומים אריאל ואביב.

אבינועם בעלי היה חקלאי עד שנת 1982.

בזמן פינוי חבל ימית וסיני, עברנו לגור במושב כפר ורבורג. גידלנו מטע של אפרסקים וכרם ענבים. אני כמובן המשכתי בעבודתי בגן.

תמיד אהבתי תנועה ומחול ואף זכיתי להשתתף בלהקת "מגפיים" של המועצה. הלהקה ייצגה את ישראל בארצות הברית פעמיים.

בימים אלו, אני מקפידה להשתתף בחוג ריקודי – עם.

חפץ שעובר מדור לדור –  סבתא רבתא רחל, הצטיינה במלאכת – יד.

אנחנו במשפחה חוגגים חגים ושבתות ביחד.

הזוית האישית

אור: מאד נהנתי מהחוויה המשותפת שלי עם סבתא. בזכות הפרויקט הזה הצלחתי להכיר וללמוד יותר טוב על העבר של משפחתי, מהיכן הגיעו, ומה עברו במשך השנים. סבתא צהלה: אני מאחלת לדור הצעיר שימשיכו בדרכים טובות ומאחלת לימים טובים יותר ולשנים נפלאות.