מאגר סיפורי מורשת

שמי שמואל בודק, נולדתי בשנת 1945, כחודשיים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, בעיר טשקנט שבאוזבקיסטן, לאריה ואסתר לבית משפחת בודק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו הורי מפולין לכיוון מזרח והגיעו במנוסתם עד לאוזבקיסטן, שהייתה חלק מברה"מ הגדולה. באוזבקיסטן עבדו הורי במכרות הפחם עד לסיום מלחמת העולם השנייה.

עם סיום המלחמה, הגעתי עם משפחתי למחנה עקורים בעיר באד רייכנאלד בגרמניה, כשהייתי בן חודשיים בלבד. שם שהיתי במשך שנתיים (מצורפת תמונה ממחנה העקורים).

לאחר השהות במחנה העקורים, הגענו למרסיי שבצרפת ומשם עלינו לישראל באוניית המעפילים "פאן יורק", בשמה העברי "קיבוץ גלויות". האונייה עגנה בנמל חיפה ומשם הועברנו למחנה עולים בפרדס חנה. משם הועברנו לשכונת "עקיבא" בפתח תקווה, בבית עם לול עופות.

בשנת 1956, עברה משפחתי לגור בתל אביב ברחוב הקישון 70 בשכונת פלורנטין. את ילדותי העברתי בשכונת פלורנטין ולמדתי בבית הספר היסודי "על ישראל חברים" (אליאנס) בשכונת שבזי. במקביל ללימודי, התחלתי לשחק כדורגל בקבוצת הילדים של מכבי יפו, איתה הגעתי עד לקבוצת הבוגרים ונבחרת חיל האוויר (מצורפת תמונה).

בגיל 16 עברו הורי להתגורר בבת ים ובמקביל אני עברתי ללמוד בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. סיימתי קורס קשר וניווט מוטס ושירתתי בחיל האוויר בטייסת 100 בשדה דב.

במהלך שירותי הצבאי הכרתי את אשתי לעתיד, כוכבה קלדרון. מיד בתום מלחמת ששת הימים התחתנו, בתאריך 10.7.1967.

עם סיום שירותי הצבאי, התחלתי לעבוד בחברת "אלתא" (חברה בת של התעשייה האווירית). המשרה הראשונה שלי הייתה ניהול פרויקט קשר ותקשורת של יחידת הבקרה האווירית (יב"א 509) במצפה רמון. בעקבות פרויקט זה, עברנו אני ואשתי כוכבה לגור במצפה רמון במשך שנתיים. עם סיום תפקידי במצפה רמון, התחלתי בניהול פרויקט של יחידה ללוחמה אלקטרונית שהוקמה באום חשיבא, שם עברתי את מלחמת יום כיפור בשנת 1973.

את ביתי קבעתי בעיר חולון, שם נולדו ילדיי – דגנית, שי וערן. עם סיום תפקידי המקצועיים, התחלתי לעסוק בתחומי השיווק של מערכות צבאיות בשיתוף פעולה עם חברות אמריקאיות. בשנת 1988 הצטרפתי לקבוצת פויכטוונגר והייתי מקבוצת המייסדים של חברת אפקון, אשר עסקה במערכות מתח נמוך. כיום אני נציג של חברה איטלקית בשם פיורנטיני, העוסקת בתחום הגז הטבעי בישראל.

ממדינה שהייתה בעוני מוחלט ונבנתה על ידי פליטים ועולים מתפוצות תבל, הגענו להישגים עולמיים בתחום התעשיות הביטחוניות ואנו יכולים להיות גאים בהם בכל העולם כפי שהוכח לאחרונה!

הזוית האישית

סבא שמואל: אהבתי לספר את תולדות חיי וההישגים שהייתי מעורב בהם להוד נכדי. אני מאחל להוד בריאות טובה ושיגדל ויגדל משפחה עשירה במדינה שאנו כה אוהבים.

הוד הנכד המתעד: אהבתי לחוות את החוויה הזו ולשמוע על הדרך הארוכה שסבא שלי עבר למען התעשייה הביטחונית. אני מאחל לסבא בריאות ושנים ארוכות של אושר עם המשפחה והאישה.