מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משואה לתקומה

תום עם סבתא הלה
סבא רבא של תום טרום מלחמת העולם השנייה
הישרדות של הורי סבי

שמי תום פירסט, השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי השנה יחד עם סבתא שלי, הלה פירסט. סבתא הלה נולדה לבית משפחת הראל בשנת 1953 ברחובות. סבתא הלה סיפרה לי על הוריה

סיפור משפחתה של סבתי, הוא סיפור של משפחה ניצולת שואה. סבא וסבתא של אבי שמואל ונעמי פירסט, הוריה של סבתא הלה, גדלו באירופה טרם פרצה מלחמת העולם השנייה.

 תמונה זו צולמה בילדותו של סבא רבא שלי, לפהי מלחמת העולם השנייה

תמונה 1

סבתא סיפרה לי שהייתה להם ילדות טובה, ונעימה במשפחה מורחבת. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חרב עליהם עולמם. הם חוו שם חוויות קשות שקשה אפילו לחזור ולספר הכל.  סבתי נולדה בישראל  ברחובות והיא דור שני של ניצולי שואה.

סבתא הילה סיפרה לי שדודו של סבי, נפתלי פירסט, גם הוא ניצול השואה מהמשפחה, עד היום מוזמן לספר את סיפורו ברחבי העולם  בפני קהלים גדולים ומגוונים. סבתא אמרה שבכל פעם שהוא מספר את סיפרה של המשפחה וקורותיה בשואה בסיום ההרצאה משתררת דומיה באולם.

הוריו של סבי הקימו את קיבוץ להבות החביבה (על שם הצנחנית חביבה רייך).

"הקיבוץ נוסד בשנת 1949 על האדמות שכיום יושב עליהן מושב שדה יצחק על ידי חברי השומר הצעיר שעלו מצ'כוסלובקיה. ב-1951 עבר למקומו הנוכחי על אדמות ח'רבת ג'למה, שהיה כפר קטן שסופח לישראל בהסכמי רודוס. תושביו פונו ממנו ב-1950, וב-1952 ביקשו לחזור אליו תושביו ולקבל חזרה את רכושם ואף עתרו בנושא לבית המשפט העליון, שקבע כי "הרחקת המבקשים מאדמותיהם נעשתה ללא כל יסוד חוקי וללא כל הצדקה". עם זאת, חזרתם נמנעה על ידי הרשויות וב-1953, בהוראת צה"ל ובתקציב מיוחד שהופנה לנושא, פוצצו אנשי להבות חביבה את בתי הכפר שנותרו". (ויקיפדיה)

סבא הילה ואני תום באחת החופשות

תמונה 2

 

הזוית האישית

סבתא הלה: אני מאחלת לתום בריאות מזל וברכה, ושידע לבחור את הבחירות המתאימות ונכונות לו.

תום: אני מאחל לסבתא להמשיך להיות בריאה ולשמוח ולטייל עם סבא עוד מלא פעמים ועוד פעם שמחה.

מילון

דם זה לא מים
בני משפחה מחויבים ורוצים אחד את השני בזכות היותם בני משפחה

להבות חביבה
הקיבוץ נוסד בשנת 1949 על האדמות שכיום יושב עליהן מושב שדה יצחק על ידי חברי השומר הצעיר שעלו מצ'כוסלובקיה. ב-1951 עבר למקומו הנוכחי על אדמות ח'רבת ג'למה, שהיה כפר קטן שסופח לישראל בהסכמי רודוס. תושביו פונו ממנו ב-1950, וב-1952 ביקשו לחזור אליו תושביו ולקבל חזרה את רכושם ואף עתרו בנושא לבית המשפט העליון, שקבע כי "הרחקת המבקשים מאדמותיהם נעשתה ללא כל יסוד חוקי וללא כל הצדקה". עם זאת, חזרתם נמנעה על ידי הרשויות וב-1953, בהוראת צה"ל ובתקציב מיוחד שהופנה לנושא, פוצצו אנשי להבות חביבה את בתי הכפר שנותרו.

ציטוטים

”כוחה של שמחה“

הקשר הרב דורי