מאגר סיפורי מורשת

שמי עלמה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, בתיה תורג'מן, יחד אנו מתעדות סיפור מחייה של סבתי ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

קצת עלי – בתיה

כשהייתי בת 4 גרנו ברומניה. הגעתי לגיל גן ורשמו אותי לגן, אך באותה שנה עלינו לארץ ולכן לא הספקתי להתחיל שם גן. זה היה בשנת 1981. עלינו באונייה, וההפלגה הייתה מאוד קשה. הים היה סוער והיה חורף, ואחרי שבוע של הפלגה הגענו לנמל חיפה בישראל, לא הכרנו שם אף אחד.

החיים בארץ לאחר העלייה

מהאונייה הגענו לשער העלייה, שם שהינו כמעט שנה. גרנו בצריפים וזה לא היה נוח ולא נעים. היה תור מאוד גדול כדי לקחת אוכל והיה ממש קשה, במיוחד לאימא שלי, צביה. התנאים היו מורכבים, והכי קשה היה לקחת אוכל.

ההיכרות עם סבא יחיאל

אני ויחיאל הכרנו כשעליתי לארץ. אני ועוד חברות שלי נסענו לחיפה, וסבא יחיאל כל הזמן היה מחזיר אותי הביתה. אז התחלנו לצאת יחד ואחרי כמה שנים התחתנו.

סיפור שרשרת הזהב של סבתא

הסיפור שלנו מתחיל בבית של סבא וסבתא רבתא שלי, אריה וצביה. אריה הביא לצביה ביום ההולדת שלה שרשרת. השרשרת הזו הייתה לה שני צדדים: צד אחד בצבע כחול וצד אחד בצבע אדום. צביה מאוד אהבה את השרשרת ואריה אמר לה שתעביר אותה לבת שלה, לסבתא שלי – סבתא בתיה. סבתא בתיה קיבלה את השרשרת בגיל 50, וצביה אמרה לבתיה שכאשר הבת שלה תגדל, היא תעביר אליה את השרשרת.

כשאימא שלי, חני, הגיעה לגיל 40, סבתא בתיה העניקה לה את השרשרת המסופרת ואמרה לה שכשהבת שלה תגדל, זאת אומרת אני, היא תעביר אלי את השרשרת. וככה זה יעבור בין דור לדור בין הבנות במשפחה. זהו הסיפור על השרשרת שסבתא רבתא שלי קיבלה וככה זה יעבור בין דורות.

הקדשה: את הסיפור הזה אני מקדישה לסבתא בתיה ולסבא יחיאל שלפני כמה חודשים נפטר. אני וסבתא וכל המשפחה מקדישים לו את הסיפור.

הזוית האישית

עלמה הנכדה המתעדת: נהניתי להיות עם סבתא, להיפגש איתה וללמוד על העבר שלה.