מאגר סיפורי מורשת

שמי אוה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, טטיאנה שגלוב. יחד אנו מתעדות סיפור מחייה של סבתא ומנציחות אותו במאגר המורשת.

סבתא נולדה בפרונזה בקירגיסטן בשנת 1948. קירגיסטן שייכת לברית המועצות. בקירגיסטן חיו הרבה עמים שונים, האווירה הייתה מאוד חברותית שם ושפת המדינה הייתה רוסית. אבא של סבתא היה מורה לאנגלית ועם השנים התקדם לתפקיד מנהל של בית ספר. אימא שלה הייתה רופאה במרפאת קוסמטולוגיה. אימא של סבתא שלי מאוקראינה מהעיר צ'רניגוב ואבא שלה מרוסיה, מהעיר סמרה. במלחמת העולם השנייה הם פונו מאוקראינה לקירגיסטן. כל המשפחה בראשה של אימא של סבתא שלי ברחה עם שלושת האחים שלה. הם היו ארבעה אנשים עם שלושה ילדים וסבתא שלה הבריחה את כולם מאוקראינה כשהנאצים הגיעו לגבול אוקראינה.

ילדותה

בעיר פרונזה סבתא שלי התחילה ללמוד בית הספר בגיל 7, היא סיימה את לימודי בית הספר בגיל 16. היא למדה בבית הספר בו אבא שלה עבד כמורה ולימד אנגלית. בבית הספר היה לה קשה מכיוון שדרשו ממנה הרבה. השיעור האהוב עליה היה ספרות, ובעצמה רצתה להיות מורה לספרות. בבית הספר הייתה גם מקהלה וסבתא שלי הייתה מאוד פעילה בשיעור הזה מכיוון שאהבה לשיר. שיעורים שהיא פחות אהבה היו מתמטיקה וחינוך גופני אבל היא שיחקה כדורעף וטניס שולחן. בלימודים לא הייתה מצטיינת אבל השקיעה מכיוון שלא רצתה לאכזב את אבא שלה. זה היה קשה. בכיתה לא הצליחה להתחבר עם התלמידים שהיו איתה, אבל בשכונה היו לה חברים שאיתם היא נהנתה, השתוללה ושיחקה בכל מיני משחקים כמו מחבואים או לאפטה.

סבתא שלי פיונירית (בתנועת הנוער)

עלייתה לארץ

המשפחה של סבתא עלתה לארץ בשנת 1995. קודם עלו אימא עם אבא שלה ואחיה עם בנו שהיה בן 20, לאחר מכן עלו סבתא וסבא שלי. סבתא שלי הייתה בת 48 כשעלתה לישראל. היה להם מאוד קשה להסתגל בארץ ולשנות את אורח החיים שהתרגלו אליו בברית המועצות, בגלל שהיו צריכים להתחיל הכל מחדש כולל לימודי שפה חדשה – השפה העברית  -בגיל מבוגר, ונאלצו לעבוד בכל עבודה שמצאו. עם הזמן היא למדה עברית, עשתה השתלמויות וקיבלה תעודה שאפשרה לה לעבוד בארץ כקוסמטיקאית. סבתא העזה לפתוח סלון לטיפולים קוסמטיים והמשיכה לעבוד בארץ באותו מקצוע.

מקצוע ועיסוק

סבתא שלי סיימה ללמוד בבית ספר בגיל 16. בגיל 23 היא התחילה לימודי קוסמטיקה, בגיל 28 התחילה לעבוד במקצוע והמשיכה לעבוד כקוסמטיקאית עד גיל 68. היא בחרה במקצוע זה מכיוון שאימא שלה המליצה לה והיא ראתה בזה משהו מעניין ורצתה לעבוד בזה. העבודה הזאת מאוד מעניינת, היא נותנת יופי לאדם ופותרת בעיות, וכשנפתרות בעיות הלקוח שמח וזה מעלה לו את הביטחון העצמי. בעבודה עצמה חשובה מאוד התקשורת עם האנשים. סבתא שלי מאוד מרוצה מעבודה זו כי היא מקבלת הנאה כשהלקוח שמח.

תחביבים

התחביבים של סבתא הם: לשחק עם הכלבים שלה, יש לה כלבה אימא וחמישה גורים של הכלבה. היא אוהבת לאפות, בדרך כלל זה עוגיות, לחמים ועוגות. ועוד תחביב שלה הוא סריגה, היא סורגת כל מיני דברים כמו סוודרים או כובעים. היא אוהבת לשמוע מוזיקה קלאסית, ג'אז ושירים ליריים. להקשיב לרדיו וחדשות על אנשים מעניינים. היא אוהבת להזמין אנשים להתארח אצלה, להכיר אנשים.

המסר של סבתא לדור הצעיר

שכל יום יעניק לנו הרבה דברים מעניינים ומרגשים. להיות סקרנים, ושיהיו לנו הרבה חברים טובים ונאמנים.

הזוית האישית

הנכדה אוה: מאוד הסתקרנתי כאשר סבתא שלי סיפרה את סיפורה, במיוחד כשהיה לה מאד קשה בחיים, אך היא המשיכה ולא עצרה. אני בטוחה שזה לא פשוט לעבור לארץ אחרת בלי לדעת את השפה, להכיר תרבות ומנטליות שונה. סבתא טטיאנה מאוד העריצה את זה שאני התייחסתי לתכנית הזו ברצינות, היא נענתה וסיפרה דברים מעניינים מהחיים שלה. היא אהבה את התכנית הזו מכיוון שהיא אוהבת לספר על עצמה וללמד אחרים על מה שהיא יודעת.