מאגר סיפורי מורשת

שמי ארז, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, לאה רכלבסקי. יחד אנו מתעדים את סיפור מחייה של סבתי ומנציחים אותו במאגר המורשת.

סבתא מספרת: "את שנות ילדותי העברתי בדימונה לאחר שעליתי עם הוריי ומשפחתי מאלג'יר. בסיום לימודיי בתיכון החלטתי להיות עתודאית וללמוד הוראה לגיל הרך.

מאז ומתמיד אהבתי ילדים וברור היה לי שזה ייעודי – להקנות ערכים, להטמיע בהם ידע, לאפשר למידה והתפתחות דרך המחשה והתנסויות ולעשות זאת באהבה גדולה. הבחירה היכן ללמוד הייתה בעקבות המלצה של אחד המורים שלי על הסמינר במושב נהלל. הוא שמע על הרצון שלי והתחיל לספר לי על סמינר המורות בנהלל ועורר בתוכי התלהבות וסקרנות.

ידעתי שמושב נהלל הוא מושב העובדים הראשון שהוקם ב-1921 אך לא ידעתי יותר מזה, ובעצם לא ידעתי לאן אני נוסעת. אני זוכרת, שמיד כשהגעתי לנהלל להיבחן התרגשתי והוקסמתי מהמקום שהיה ירוק ופורח ומאוד שונה מהעיר דימונה ומהאווירה המדברית. את לימודי התחלתי ב-1 בספטמבר 1976 והתגוררתי במעונות של הסמינר במושב. הלימודים היו באווירה כפרית, מעניינים ומאתגרים ונפתחו לי אופקים חדשים בתחום החינוך.

במשך השנה אני וחברותיי הכרנו את תושבי נהלל והבחורים במושב היו באים לבקר אותנו בשעות הערב והחלו להתפתח חיי חברה וגם קשרים אישיים. כך בעצם הכרתי את גיל, שהוא דור שלישי בנהלל, נכד לדור המייסדים. דרכו למדתי והכרתי את חיי המושב, החיים המתבססים על החקלאות וזה מאוד קסם לי והרשים אותי. באותו זמן התאהבתי גם במושב וגם בגיל. גיל עבד במשק והיה הבן הממשיך. הענף העיקרי של המשפחה היה רפת, עבודת חליבה, ובמקביל גידלו עופות הודו והיו שדות גידולים שונים ופרדס. גיל אהב מאוד את עבודתו והיה מסור לחקלאות.

המשכתי את לימודיי ובמהלכם התחתנו והחלטנו לבנות את ביתנו בנהלל. בשנת 1979 נולד לנו בננו היחיד, ליאור, שהוא דור רביעי בנהלל, ומילא את ביתנו בשמחה גדולה.

במהלך השנים עבדתי כגננת בנוף הגליל (שאז עוד נקראה נצרת עילית) ולאחר מספר שנים עברתי לעבוד בגני המועצה שלנו, בעמק יזרעאל שם נשארתי במשך 32 שנים עד שיצאתי לגמלאות. לאורך כל שנות עבודתי התמסרתי לעבודה החינוכית, נהניתי מהעשייה שהסבה לי סיפוק רב, וראיתי דורות של ילדים גדלים ומתפתחים לנגד עיניי.

ליאור, בננו, למד בנהלל ולאחר שירותו הצבאי וסיום לימודיו במכללה הכיר את טלי (אימא של ארז) והתחתן. ההחלטה שלהם לבנות את ביתם בנהלל ולהביא כאן את הדור החמישי מילאה אותנו שמחה והתרגשות גדולה על גלגל החיים ועל תחושת המשכיות ומורשת משפחתית במושב האהוב."

הזוית האישית

ארז הנכד המתעד: אהבתי לשמוע את הסיפור ולהבין את האהבה של סבתא להוראה ולילדים. נהניתי לעבוד עם סבתא ולשמוע כמה הנושא מעניין אותה.