מאגר סיפורי מורשת

שמי ברברה הראל, נולדתי בתאריך 8.6.1942 במנצ'סטר, אנגליה, להוריי, פיליס ומוריס כהן, יליד אנגליה אף הם.

ילדותי

גדלתי במנצ'סטר, בצפון אנגליה. אחרי הלידה שלי גרנו אצל סבא וסבתא שלי מצד אימא כי אבא היה בצבא. אחר כך עברנו לדירה אחרת, גם במנצ'סטר. בגיל 11 עברתי לדרום ווילס, בריטניה, בגלל העבודה של אבא. הוא היה מנהל עסק גדול למעילי חורף.

למדתי בבית הספר העממי "King's Road Primary School" על שם הרחוב "קינגס רוד" (גם גרנו בקינגס רוד). למדנו משעה 9:00 עד 16:00, עם הפסקת צהרים במהלכה הלכנו הביתה לאכול וחזרנו. בגיל 11 עברתי לבית ספר שנקרא "Brynmawr Primary School".

היו בעיר החדשה רק חמש משפחות יהודיות. היו לי לא רק חברים יהודים אלא גם חברים נוצרים. שיחקנו "קלאס", קפיצות בחבל, וכו. בגיל 11 היה מבחן חיצוני של כל המדינה שקוראים לו "11+", שקובע אם אתה הולך לבית ספר עיוני או לבית ספר מקצועי, אני הלכתי לבית ספר עיוני.

תנועת הנוער

הייתי בתנועת הנוער "Brownies" שבו לבשנו בגדים חומים, הייתי שם במשך שלוש שנים. כשעברנו דירה עברתי לצופים. רציתי לצאת לטיולים אבל לא יכולתי כי הטיולים היו בימי שישי-שבת, ואני ועוד כמה היינו היהודים היחידים, אז הגישו חזיר ואוכל לא כשר – לכן לא יכולתי לצאת. למדנו לסרוג, לתפור, לבשל וכו.

בית הספר ולימודים

עברתי את המבחן "11+" בהצטיינות יתרה ועברתי לתיכון לבנות. למדתי את כל המקצועות כגון: שפות, מדעים, מתמטיקה וכו'. הייתה לנו תלבושת בית ספר אחידה חובה. אחרי שעליתי לארץ הייתי באולפן בבאר שבע במשך חצי שנה ללמוד עברית.

עלייה לארץ

עליתי לארץ בשנת 1966, יומיים לפני ראש השנה. עליתי באונייה עם קבוצה של אנשים בעלי מקצוע שהיה צריך אותם בארץ: מורות וטכנאיות. עליתי לבד. בגלל שהמשפחה שלי נשארה באנגליה, יש לי משפחה גדולה באוסטרליה, ארה"ב ואנגליה. במקרה באותה קבוצה שאני עליתי איתה – "P.A.T.W.A" – הייתה מישהי שהכרתי.

אחרי האולפן היינו צריכים לחפש עבודה כדי להשתלב בארץ.

היכרות, נישואים ובניית המשפחה

באתי לתל אביב למרכז קליטה, שם מצאתי הרבה חברים, ישראלים ולא ישראלים. מצאתי שם חברה ושכרנו דירה יחד. היינו יוצאות לבלות ובין אחד מהבילויים שם היו ישראלים שהיו באים למסיבות במרכז הקליטה. שם ראיתי אותו – בחור צעיר וחתיך. שמו היה יורם, ונוצר בינינו קשר. התחלנו לצאת, הפכנו לזוג. שנה בערך אחרי זה התחתנו, בתאריך 20.3.1969, יום גשום. שנה וחודשיים אחרי זה נולדה הבת הראשונה, אימא שלך, יעל, ב- 19.5.1970, היה חמסין, ויורם קנה תותים יום לפני, ובגלל שהיה כל כך חם הכביש ניתך ולא יכולנו לנסוע הביתה, אז יורם אכל את כל התותים ולנו לא נשאר כלום.

גרנו ברמת אביב, כל המשפחה של יורם ואני, המשפחה שלי הייתה באנגליה. מלחמת יום כיפור הייתה בזמן שהייתי בהריון עם הבת השנייה, דודה שלך, אופירה, שנולדה ב-10.1.1974. כשהיא נולדה, ירד גשם בלי הפסקה.

יורם אהב לבנות ולתקן דברים. תמיד כשמישהו מהמשפחה או חברים היו צריכים משהו, היו אומרים: "אוה, בואו נשאל את יורם". במשך השנים עשינו הרבה טיולים בארץ, קמפינג באוהלים וטיולים לחו"ל.

ב-19.12.2011 נולדה לנו הנכדה הראשונה, את, לי-אור הראל. יורם היה מאוד שמח, הוא היה מחזיק אותך, משחק איתך, האכיל אותך, הוא מאוד אהב אותך. ב-27.8.2014 נולדה הנכדה השנייה, רובי, בת דודתך, הבת של אופירה. ב-19.10.2014 נולדה הנכדה השלישית, נוגה, אחותך.

הזוית האישית

סבתא ברברה: תודה שרצית להתעניין במסורת ובסיפורים. היה לי ממש נחמד לספר לך את סיפור המשפחה, אני מקווה שתעבירי את זה לילדים שלך. אני מאחלת לך עוד הרבה שנים של החכמה ולמידה.

לי-אור הנכדה המתעדת: היה לי כיף לשמוע על העלייה שלך לישראל ועל הקמת המשפחה, וגם על מה שהיה לך בילדות. תודה שסיפרת לי, נחמד לדעת שיש כאלו סיפורים במשפחה.