מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כשרות ללא פשרות

סבא הרב חיים יעקב והנכד אהרן
סבא רבא הרב אריה לוין
מפעל זה לא משחטה, כיוון שזה אוכל הנכנס לפה. חייבת להיות הקפדה ואחריות בענייני הכשרות

שם: הרב יעקב חיים יעקובוביץ, תאריך לידה: תשי"ד (1954), מקום לידה: ירושלים, ישראל, עיסוק: משגיח כשרות.

הסבא הרב יעקב חיים יעקובוביץ מספר לנכדו אהרן גרינוולד:

בר מצווה בסגנון 'שלום זכר'

אני מתגורר כבר ארבעים שנה בעיר הקודש צפת, יותר שנים מכל מקום שבו גרתי – כך אני פותח את סיפור חיי. את שנות ילדותי עברתי בירושלים עיר הקודש. אבי, הרב שמעון ע"ה, לא נולד כחסיד חב"ד. הוא נולד למשפחה ליטאית ובגיל הבר מצווה שלו, התחיל ללמוד חסידות עם המשפיע הנודע הרב חיים שאול ברוק ע"ה. כך התקרבה משפחתנו לחב"ד.

חגיגת הבר מצווה שלי הייתה בסגנון 'שלום זכר'. קבלת הפנים התחילה בשעה שלוש אחר הצהריים והסתיימה בעשר בלילה. אורחים רבים באו לברך, נכנסו ויצאו כל הזמן.

חגיגת הבר מצווה נערכה ביום חול, סמוך ליום הגדול והקדוש יו"ד שבט, וחזרתי על המאמר "באתי לגני".

ה"יישר כוח" שנחקק בילד היתום עד היום

אבי, הרב שמעון ע"ה, נפטר בגיל שמונים ושלוש לאחר מחלה קשה. הוא שימש כמשפיע בבית הכנסת "בעל התניא" חב"ד במאה שערים. כל ימיו היה מסור לתורה ולעבודת ה'.

בשנה הראשונה להסתלקותו, זכיתי לסיים את כל הש"ס ולערוך סעודת מצווה גדולה בצפת. בימי ה'שבעה' נולד לי נכד וברית המילה התקיימה תוך כדי ימי האבל, ולנכד קראו 'שמעון' [שימעלה], על שם אבי.

אבי היה נכדו של רבי אריה לוין זצ"ל, הידוע כרבם של אסירי המחתרות. ממנו ינק אבי את אהבת ישראל והחסד שניכרו בו תמיד.

מסופר על הרב אריה לוין זצ"ל, שבערוב ימיו הלך להשתתף במסיבת בר מצווה של ילד יתום. הוא האזין לדרשתו של חתן בר המצווה בריכוז רב עד שסיים לדבר, ואז ניגש אליו ואמר לו "יישר כוח!" באהבה ובמאור פנים. שנים לאחר שהילד הזה בגר, והיה אף הוא אבא לילדים, סיפר כי ברכת ה"יישר כוח" של הרב אריה לוין מלווה אותו עד היום.

לאחר שחרור ירושלים, האמין רבי אריה כי פעמי משיח כבר הגיעו, והמשיח מהלך בינינו.

לא מתפשר על כשרות

אני משגיח כשרות מזה עשרות שנים, חלק גדול מהן במפעל לייצור שוקולד. צריך להבין, שמפעל זה לא משחטה. וכיוון שזה אוכל הנכנס לפה, חייבת להיות הקפדה ואחריות גדולה בכל ענייני הכשרות.

במסגרת תפקידי, יצא שפסלתי לא מעט חומרי גלם, שלא היו לפי הכללים הנדרשים לכשרות מהודרת.

נס פרטי

לאחר חתונתה של אחותי באמריקה, ובתום תקופת שהות של חמש שנים בניו יורק, רציתי מאוד לחזור הביתה לארץ ישראל, אך הייתי מסובך באיזה עניין עם רשויות החוק וחששתי לחזור ארצה.

פניתי לרבי מליובאוויטש בבקשת ברכה, וראה זה פלא, ב"ה הכול סודר על מקומו, ונכנסתי לארץ בשלום וללא כל בעיות.

אזעקות באמצע 'שניים מקרא'

כל שבת אני נוהג לומר 'שניים מקרא ואחד תרגום'. לפני זמן רב קיבלתי החלטה להקפיד, שלא לדבר באמצע עד שאסיים.

בשבת של שמחת תורה תשפ"ד, הכלל הזה הופר, לצערי הרב. תוך כדי שאני אומר 'שניים מקרא' נשמעה אזעקה ועוד אחת, ולא ידעתי מה לעשות. אין לנו מקלט, אין לנו ממ"ד.

בסופו של דבר רצנו החוצה והסתתרנו במדרגות הבניין. אך עד עכשיו אני עוד חש בצער מכך שההחלטה הטובה שלי שובשה והייתי צריך להפסיק באמצע 'שניים מקרא'.

הזוית האישית

הנכד אהרן גרינוולד תיעד את סיפורו של הסבא הרב יעקב חיים יעקובוביץ בבית הספר אוהלי בנים – חב"ד, ביתר עילית, התשפ"ד 2024.

מילון

שולם זכר
שלום זכר (בהגייה האשכנזית ליטאית: שוֹלֶם זוֹכֶר. בהגייה פולנית: שוּלֶם זוּכֶר), הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתו של בן זכר. מדובר במנהג הרווח בקרב יהודים מקהילות אשכנזיות להזמין קרובים וידידים בליל שבת שלפני ברית מילת הילוד. האירוע נערך לאחר שהציבור סועד את סעודת ליל שבת איש איש בביתו, ואז באים האנשים אל בית משפחת היולדת או אל בית

שניים מקרא ואחד תרגום
שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא מדי שבוע את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת בתרגום

ציטוטים

”אוכל הנכנס לפה חייב להיות בקפדה רבה על פי כללי הכשרות הנדרשים“

הקשר הרב דורי