מאגר סיפורי מורשת

סבא ויקטור נולד בקזחסטן (ברה"מ לשעבר), למד בבית הספר העירוני בעיר גורייב. התחביבים שלו כילד  היו  ספורט ומוסיקה.  המשחקים שאהב במיוחד – לשחק בכדורגל, ודמקה.

ההורים של סבא: אביו היה מהנדס בניין, שתכנן והוביל לבניית מבנים רבים ואמו עקרת בית. הם התגוררו בבית קרקע קטן, סבא גר בחדר קטן עם אחותו.

סבא ויקטור מנגן מגיל 9, התחיל עם כינור, ואקורדיאון כפתורים, ומגיל 14 למד בקולג' למוסיקה.  בגיל 17 כבר התחיל ללמד אקורדיאון, לא הרבה לאחר מכן הקים תזמורת מורים של אקורדיאון.

סבא היה עצמאי כבר מגיל צעיר, ורצה מאוד  לקנות רכב, כשהיה צעיר ולהורים לא היה כסף.  בגיל 18 סבא קנה רכב חדש, ללא עזרת ההורים, כי עבד מגיל 16, וחסך את כל המשכורת במשך שנתיים עד שקנה את הרכב. הרכב היה בצבע תכלת. סבא אהב מאוד את הרכב ואיך הוא עבד, ונסע ברכב הרבה שנים, עד שמכר אותו ורכש אוטו אחר.

בשנת 1979 עלה לישראל, ומשנת 1980, עבד כמורה לאורגן, בדימונה ובגוש קטיף.  בשנת 1982 התחיל לעבוד בשכונה ג' בבאר שבע, כמורה לאקורדיאון בבית ספר, והקים תזמורת קטנה של 12 תלמידים. בנוסף הצטרף לקונסרבטוריון, ללמד שם.  הוא הקים את תזמורת האקורדיאונים הגדולה לתלמידים, שקיימת עד היום, שעליה היה מנצח, וגם כתב הרבה עיבודים של מנגינות ושירים לתזמורת.

סבא ויקטור לימד תלמידים כמובן, אפילו לבגרות ומעבר לכך. לא מעט נגנים מצטיינים היו בצה"ל שלמדו אצלו.  סבא נסע  לחו"ל  להופיע עם התזמורת להרבה מדינות באירופה, ניגנו שם וייצגנו את ישראל, בגרמניה, אוסטריה, רומניה, איטליה ועוד. התזמורת השתתפה בהרבה פסטיבלים גם בישראל, וכל שנה נטלו חלק בפסטיבל אבו גוש, וגם בנהלל.

בנוסף לתזמורת התלמידים הקים סבא תזמורת בוגרים, בה נוטלים חלק תלמידים בוגרים מכל הגילאים ומקומות המגורים, כולל חיילים בשירות סדיר, ואפילו מורים למוסיקה, ותלמידים ובוגרים של האקדמיה למוסיקה, מבצעים מעולים, אפילו ברמה הבינלאומית. גם עם התזמורת הזו, מספר סבא, אנו מופיעים כמה פעמים בשנה בארץ, ואפילו נסענו להופיע בחו"ל, בקפריסין, ואפילו בפסטיבל בינלאומי מאוד גדול בבלארוס, ויש לנו קהל נאמן. גם לתזמורת זו סבא כותב עיבודים במיוחד למנגינות ולשירים, ודואג להופעת זמרים וסולנים עם התזמורת.

קישור לסרטון של תזמורת האקרדוינים בניצוחו של ויקטור דרנבוים  17.1.2019.  https://www.youtube.com/watch?v=Wu2h_actS3g

בגיל 67 סבא יצא לפנסיה, בשנת 2013, ומאז תזמורת הילדים עברה לניצוחו של מורה אחר, אך הוא ממשיך להיות פעיל בתזמורת הבוגרים.

סבא מספר: במשך השנים גם קיבלתי את פרס החינוך, הייתי שופט בינלאומי בתחרויות, והמשכתי ללמד תלמידים עד השנה האחרונה.

זה מה  שתמיד אהבתי לעשות, וממשיך לעשות. "כייף לי במה שאני עושה, אני מחדש ויוצר"

חלומות: אביב: לרכוב על אריה, לשיר ולהופיע.  אני צריכה לעשות הרבה חזרות ולהתאמן. להכין שיר ולהעלות אותו ל ״ you tube ״

סבא: שיהיה לי אופנוע. להמשיך לעשות מה שאני עושה – לנצח על תזמורת לעוד הרבה שנים.

שנינו אוהבים שירים. אביב – אוהבת לשיר ולרקוד, ולהמציא שירים. סבא – אוהב ללוות את אביב בנגינה, אוהב לנגן, וללמד את התזמורת לנגן,

החלום המשותף שלנו – לבצע שיר ביחד: אביב תשיר וסבא ילווה.  אנחנו רוצים להגשים אותו, לשם כך אנחנו  צריכים לבצע חזרות ולחשוב על שיר.

מאכל מסורתי: לביבות תפוחי אדמה

לא תמיד היה מבחר מאכלים ומוצרים להכין מהם אוכל, אך לרוב היו תפוחי אדמה בנמצא בברית המועצות, ומאכל זה הפוך לנפוץ, בצורות שונות.

זה המאכל האהוב על אביב, ולמרות שיש לו כאמור הרבה אפשרויות ביצוע, ההכנה של סבא וסבתא והביצוע, אהובים עליה במיוחד והיא מזמינה כל פעם מחדש.

מתכון ללביבות תפוחי אדמה:

מרכיבים: 1. תפוחי אדמה   2. ביצה או שתיים  3. קורט מלח

הכנה: לקלף ולגרד את תפוחי האדמה, להוסיף את הביצה והמלח, ולסחוט את הנוזלים. לחמם מחבת עם שמן קנולה, על להבה בינונית, ולהעביר כל פעם כף של תערובת למחבת, להפוך בזהירות לאחר כמה דקות.

המרכיב הסודי:  להוסיף קצת אהבה ללביבות…

הזוית האישית

אביב וסבא ויקטור: כיף להיות עם סבא ועם אביב, סבא מנגן ואביב שרה ומאלתרת. הלוואי שנמשיך וננגן ונשיר ביחד.