מאגר סיפורי מורשת

סבתא אליס מספרת לנינה אורי משה

נולדתי בכפר שקוראים לו "אימליל" בהרי האטלס שבמרוקו. כשהייתי בת חודש, היהודים ברחו מהכפר אימליל דרך ההרים לכפר קרוב למרקש שנקרא "טרנצ'ר". שם המשפחה שלי גרה שנתיים, ולאחר מכן חלקם חזרו לאטלס בעוד שאבא ואמא עברו למרקש ולא חזרו עם המשפחה. גרתי במרקש עד גיל 10.

בגיל 10, סבא אליהו ודוד של אבא באו למרקש ושכנעו את אבא שלי לקחת אותי לאח הבכור שלהם, חביב, ולגור שם. בסוף, כשהתבגרתי, הם תכננו לחתן אותי איתו. הם ניצלו את ההזדמנות שאימא שלי הייתה בעבודה כי ידעו שהיא לא תסכים לקחת אותי לאטלס בחזרה. אחי פנחס כבר היה באטלס. הם הסבירו לאבא שלי שאף אחד לא הסכים להתחתן עם חביב ולכן רצו לחתן אותי איתו.

לאבא שלי לא היה נעים לאכזב את אבא שלו, שהיה רב גדול, אז הוא הסכים שיקחו אותי. כשאימא שלי חזרה מהעבודה, אבא שלי בכה וסיפר לה שהסבא לקח אותי בטענה שאני מתגעגעת לאח שלי פנחס שגר גם הוא באטלס.

החיים בהרי האטלס מפי סבתא אליס

כשהגעתי לאטלס בגיל 10 לא ידעתי שמתכננים לחתן אותי עם דוד שלי, חביב. רציתי רק להיות עם אחי. גרתי עם סבתא שלי ולא ידעתי ש"קידשו אותי" (חיתנו אותי) עם חביב בזמן שעשו בר מצווה לאחי פנחס. אבא שלי חתם על החוזה חתונה הזה, ואישר שלא יגעו בי עד גיל 16-17. הייתי קטנה ולא ידעתי כלום על ההסכם הזה שהם עשו.

עם הזמן שגדלתי, שני בחורים רצו לבקש את ידי מאבא שלי. הם לא ידעו שאני כבר נשואה לדוד שלי. אז דוד שלי חביב הלך והבריח אותם. יום אחד שאלתי את דודה סולטנה למה חביב הבריח אותם, והם רק רצו לבקש אותי. לא ידעתי שאני כבר נשואה.

כשהדוד שלי התחיל לקנא ולהתקרב אליי, נפגעתי ורצתי לדודה סולטנה. היא הסבירה לי שאני נשואה לדוד שלי, חביב. כששמעתי זאת, נפגעתי מאוד וברחתי לכפר של הערבים, שם ביקשתי להפוך לגויה. הם סירבו ואמרו לי שהם מכבדים את המשפחה שלי, והחזירו אותי לאבא שלי.

נהיה ריב בין המשפחות, וחביב לא רצה להתגרש ממני. בסופו של דבר, נכנעתי בשביל המשפחה וחזרתי אליו, אבל נשארתי עקרה ללא מחזור עד גיל 22. כשהייתי בת 22, הלכנו לצדיקים לקבל ברכה, ואז קיבלתי מחזור. בחנוכה, נר ראשון, ילדתי את ניסים, שהיה נס אמיתי. כשהוא היה בן ארבע, עברנו מקזבלנקה למרקש, שם נשארנו חמש שנים ואז נולד צ'ארלי, סבא של אורי. אחר כך נולד יהודה ואז רחל בשנת 1963. כשהייתה רחל בת שישה חודשים, עלינו לארץ.

הזוית האישית

אורי: נהניתי מאוד לתעד את סיפורה של סבתי ולהנציחו במאגר המורשת של התכנית.