מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאלה על שם אריאל בן ציון, אריאל בן-ציון (לוי) היה פילוסוף, היסטוריון, רב ומשורר בן היישוב הספרדי בירושלים. פעיל ציוני כריזמטי והיה בעל תרומה משמעותית להפצת הציונות בתפוצה הספרדית-מזרחית וממייסדי האוניברסיטה העברית בירושלים.

נולדתי בירושלים בשנת 1944 לפני מלחמת השחרור וגרתי בעיר העתיקה עד המלחמה ומשם עברנו לשכונת קטמון ושם שיכנו אותנו בדירה. זה היה בית של משפחה ערבית שברחה במלחמה. היינו שלוש משפחות בדירה וכל משפחה קיבלה חדר, משפחה אחת עם שלוש בנות קיבלה שני חדרים ומטבח.

גרנו בירושלים זה היה תקופת המנדט הבריטי כשהאנגלים שלטו בארץ. בחצר שלנו היו חיילים אנגלים, בריטים, שנתנו למשפחה שלנו שמיכת צמר ושוקולד כי היינו חמישה ילדים במשפחה. במיטות יישנו שני ילדים יחד במיטה ראש ורגליים.

למדתי בבית ספר, בית הילד, בכיתות א' ו-ב' ומשם עברתי לקיבוץ קדמה ליד קסטינה ומשם לקיבוץ בארי שם גרתי עד לבגרותי עד אחרי השירות הצבאי.

 סבתא אריאלה בצעירותה

השירות הצבאי

לצבא התגייסתי בעזרת דוד בן גוריון שהיה ראש הממשלה.

לא רצו לגייס אותי, כי אני נמוכה. כתבתי מכתב לראש הממשלה, דוד בן גוריון, מכתב שבו הסברתי, שאני רוצה להיות כמו כולם. המכתב שלי עזר וקיבלתי בתשובה מכתב שמגייסים אותי לצבא.

בצבא הייתי מורה חיילת במסגרת "ביעור הבערות", לימדנו נשים שלא יודעות קרוא וכתוב, במושבים בשנת 1963. בראש המבצע עמד יצחק נבון שהיה המזכיר של בן גוריון והפך אחר כך להיות נשיא מדינת ישראל.

למדתי בסמינר למורים וגננות בבאר שבע לגיל הרך ואחר כך עם סיום הסמינר למדתי שנתיים ספרנות. עבדתי בתור ספרנית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ובאוניברסיטת בר אילן.

בשנת 1972 נישאתי לבוריס שהכרתי בשידוך. בשנת 1973, נולד הבן הבכור שלנו ניר, הוא אבא של אביגיל עמה אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי, השנה. בשנת 1975 נולד רון אח של ניר.

עבדתי 10 שנים בחטיבת ביניים, בספריה של בית ספר ועזרתי למורה של כיתת חינוך מיוחד.

ניר התחתן עם רינת שאותה פגש כשלמד במכללת תל-חי בקריית שמונה. ניר למד הנדסת מחשבים ורינת למדה ביולוגיה. נולדו להם שלושה ילדים: אבינועם, אלישבע ואביגיל. שלומדים בבית ספר "מעלות משולם". אבינועם לומד ב"אמית אמיחי" בכיתה י', אלישבע ב"אמית הלל" בכיתה ז' ואביגיל ב"מעלות משולם" בכיתה ה'. המשפחה גרה ברחובות.

כיום ניר עובד בחברה בשם קוד ויזארד שהיא חברה של מחשבים ורינת אשתו עובדת במעבדה לבדיקות בבית החולים תל-השומר ש י ב א .

תחביבים של סבתא

סבתא אריאלה אוהבת לקרוא, לטייל בארץ. היא מאוד אוהבת בעלי חיים, וטיולי טבע. היא ושה גם מלאכות יד כמו סריגה ועוד….

סבא וסבתא שלי טיילו בהרבה טיולים גם בחוץ לארץ, הם ביקרו וראו ארצות וערים רבות בעולם. הם אוהבים לטייל ביחד ולהכיר תרבויות שונות, למשל תרבותם של האינדיאנים, או ביקור אצל כת האיימיש. אהבתם לטיולים היא גם אהבת הארץ, גם בארץ הם מרבים לטייל  ולהנות מחיק הטבע בארץ ישראל.

מלחמת "חרבות ברזל"

ביום השבת השחורה – שמחת תורה כב' תשרי תשפ"ד 7.10.23 פלשו המוני ערבים, חמאס, מעזה לישראל. הם חדרו לעוטף מעזה ופלשו לקיבוצים הרבים ובינהם לקיבוץ בארי, למסיבה ברעים, לנחל עוז, כפר עזה, נירים, כיסופים ועוד. הם טבחו והרגו בלי רחמנות אנשים, שרפו בתים והשמידו כל מה שראו בדרך.

בבארי נפגעו הרבהמשפחות וגם המשפחה המאמצת שלי נפגעה (גדלת בבארי). הבית שלהם, עפרה קידר נרצחה בעת הליכת בוקר, ירו בה והחמאס העמיסו אותה על טנדר לעזה. היא עוד הספיקה להודיע לבניה שירו בה. הם לא יכלו להגיע אליה.

עברו חודשיים והודיעו למשפחה שעפרה נחטפה לעזה והודיעו שהיא מתה, וזאת ראו במצלמות. החמאס שהעלו אותה על טנדר וחטפו אותה לעזה. עד היום גופתה טרם הוחזרה. היא השאירה 2 בנים ובת וכן נכדים. גם בעלה של עפרב נהרג באותו יום שמחת תורה ונקבר בקבוצת שילר.

כל חברי קיבוץ בארי הועברו למלון בים המלח ונמצאים שם עד היום.

הזוית האישית

אביגיל: כשישבתי עם סבתא, נהניתי מאוד עם סבתא זה היה הזמן איכות שלי איתה, היה לי מאוד כיף. למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי לדוגמא: לא ידעתי שהיא אוהבת טבע, לא ידעתי שלסבתא היו חיים כיפיים מעניינים ולא משעממים. הרגשתי שחזרתי אחורה לתקופות העבר ניסיתי לחשוב מה היא עברה שם אם היה לה שם ממש כיף אם היה ממש צפוף או קשה. למדתי שהבית היה קטן מאוד, ולא היו מספיק מיטות לילדים והיה מאוד צפוף אבל היה שמח. וממש הופתעתי לדעת סבא של סבתא שלי היה המורה של הרב עובדיה אליהו שהיה הרב הראשי לישראל.

אני מאחלת לסבתא שלי בריאות, אושר, נחת מהנכדים ומבני המשפחה, עד 120, שתמיד תהיה שמחה.