מאגר סיפורי מורשת

שמי ברכה שמיץ. נולדתי בראשון לציון בשנת 1954. גדלתי בראשון לציון עם שני אחיי שוקי ולאה, והוריי, זאב וחנה. אני ילדת הסנדוויץ'. לסבתי שנספתה בשואה קראו ברכה, ואני קרויה על שמה.

למדתי בבית הספר היסודי "חביב", שנוסד בשנת 1886 (בית הספר הראשון בארץ), למדתי שם במשך שמונה שנים בכיתות א'-ח' ובכיתה ט' עברתי למגמה ביולוגית. בהפסקות אהבתי לשחק עם הבנים מחניים ועם הבנות בגומי.

סבתא ברכה עם אחיה שוקי ולאה, התמונה צולמה בגן העיר בראשון לציון

נעורים בקיבוץ

בסוף כיתה י' עברתי לקיבוץ חפציבה, שם סיימתי את הלימודים בית הספר "המשותף עין חרוד". עם תום הלימודים, החלטתי להמשיך לגור בחפציבה.

בנעוריי ברכיבה מחפציבה לים המלח

בשנת 1972 התגייסתי לצבא ושירתי בנח"ל בהדרכת טירוניות במשך כל השירות.

בחירת מקצוע

כשהשתחררתי מהצבא חזרתי לגור בקיבוץ, ובשנת 1975 התחלתי ללמוד סיעוד בבית החולים העמק בעפולה. סיימתי את לימודי בשנת 1978, והתחלתי לעבוד כאחות אחראית במרפאת הקיבוץ.

נישואין והקמת משפחה

בשנת 1978 פגשתי את אלכס בבית החולים, הוא עבד כרופא במחלקה האורולוגית ואני עבדתי כאחות במחלקה האורתופדית. אחר כך המשכתי להיות אחות טיפול נמרץ. בשנת 1980 התחתנו ואלכס הצטרף אליי לקיבוץ. נולדו לנו שתי בנות בחפציבה. בשנת 1989 עזבנו את הקיבוץ לגבעת אלה ובשנת 1990 אורי נולד.

הזוית האישית

רונה הנכדה המתעדת: למדתי על חלקים מהילדות והנעורים של סבתא, שנולדה בראשון לציון ובנעוריה עברה לקיבוץ. למדתי על עבודתה של סבתא כאחות. היה לי כיף ומעניין מאוד בפגישות שלי עם סבתי.