מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני סמי, נולדתי בעיראק בעיר הבירה בגדד. כיום אני פנסיונר של משרד החינוך, אני בן 81 אבא וסבא לנכדים.

העלייה לישראל

בשנת 1951 עלינו מעיראק וההתחלה לא הייתה פשוטה. גרנו במעברה בשביב בהרצליה. כל הילדים היו מגובשים ביחד. שיחקנו ושמחנו יחד. למדנו בבית-ספר בלוקונים (כיום הוא בר-אילן). בית-הספר היה במרחק של בערך קילומטר מהמעברה בבית ספר גורדון. היה כיף עם קבלת עולים חדשים, המורים היו נהדרים ולמדנו מהם הרבה.

כשהיינו במעברה, כילדים היינו משחקים משחקים שונים – התחלקנו לשתי קבוצות והתחרנו במשחקים. כמובן בנוסף, למדנו ועשינו שיעורים. זאת הייתה תקופה שלא היו ברזים ומים זורמים, לכן נאלצנו לסחוב מים בדליים לבית. כל ילד היה סוחב ביום 10 דליים למרחק 300 מטרים לפחות.

בשנת 1955 עברנו לבית של חדר וחצי, אשר איכלס שבע נפשות. בבית נהנינו מהאוכל של אימא. האוכל היה מדהים בטעמו ובריחו. הדרך לבית הספר הייתה ארוכה, אז יצאנו מוקדם בבוקר כדי להגיע בזמן. בבית הספר ויצמן לא הרגשנו כחלק מהכיתה, מכיון שהיינו ספרדים והרגשנו שונים. בזמננו החופשי שיחקנו כדורגל ומחבואים בנווה ישראל ואפילו משה פדלון (ראש עיריית הרצלייה 2023) שיחק איתנו כדורגל, אלה היו זמנים מהנים בתור ילדים.

עם המשפחה המורחבת

בטיול משותף

הזוית האישית

סבא סמי: בתוכנית הקשר הרב דורי הבנתי יותר את נכדי ונתתי לנכד להבין את חיי הילדות שלי ואת מה שעברתי. אני מאחל לנכדי הרבה הצלחה ושנמשיך ליצור מפגשים כאלה.

הנכד עדן: חוויתי מתכנית הקשר הרב דורי הרבה חוויות חיוביות ומלמדות ולמדתי הרבה על סבא, על כך שהיה שובב גדול ואני מאחל לו רק טוב ושימשיך להיות אותו סבא שובב.