מאגר סיפורי מורשת

שמי חיים באום, נולדתי בירושלים בהדסה הר הצופים בתאריך 23.10.1939.

אמי שרה (גוסטה) ז"ל נולדה בפולין בעיר לבוב ועלתה לארץ בשנת 1938 לאחר נישואיה. אבי ירחמיאל (מילק) ז"ל נולד בפולין בעיר לבוב ועלה לארץ בשנת 1938 ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939.

 

השם שלי חיים ניתן לי על שם סבתי חיה פרידל (אמה  של אמי) שנהרגה ערב לידתי מנפילה במדרגות בזמן שחילקה מזון לנצרכים בשכונת גאולה בירושלים. סבי מצד אבי שלמה באום שהושמד בשואה יחד עם כל המשפחה הענפה שכללה את סבתי הניה, דודים, דודות ובני דודים. הוא היה סוחר עצים שבנו הבכור חיים עבד לצדו. גרנו בירושלים ברח' ש"ץ ליד ב"צלאל" במרכז העיר. אבי פתח מכבסה בשם "אמריקן אקספרס" ברח' בן יהודה במרכז העיר, אשר נסגרה בשנת 1976, עם פציעתו של אבי בתאונת דרכים.

 

למדתי בבית הספר היסודי "מעלה" ובבית הספר התיכון "הגימנסיה העברית".

 

עד להקמת מדינת ישראל בשנת 1948 שלטו בארץ הבריטים מתוקף המנדט שקבלו מהאו"ם. שנות השלטון של האנגלים בארץ היו קשות ביותר שכן, האנגלים סרבו לאפשר כניסת יהודים מאירופה לארץ ואותם פליטי שואת אירופה שנאסרו על ידי האנגלים הוגלו לקפריסין ולאפריקה. מספר היהודים בארץ היה קטן והם היו מטרה קבועה לפרעות ותקיפות מצד הערבים בארץ, שניסו לחסל את היהודים בתמיכה שקטה של האנגלים.

 

בארץ פעלו ארגון ההגנה, האצ"ל והלח"י שנלחמו נגד הבריטים ובשנת 1948 (תש"ח) הוקמה מדינת ישראל. אני זוכר היטב את החוויה של יציאת תושבי ירושלים לרחוב וריקודי הורה עד אור הבוקר, עם ההכרזה על הקמת המדינה. מדינות ערב תקפו את מדינת ישראל החדשה מכל הכיוונים. הייתי ילד בן 9 והתקופה הייתה קשה מאוד. ירושלים הופגזה ללא הרף על ידי הלגיון הירדני, נפלו קרבנות רבים לא יכולנו לצאת מהבית. מים חולקו לתושבים במידה  פעמיים בשבוע בדליים וג'ריקנים אספקת המזון הייתה באמצעות תלושים חלב נקנה מרוכל שמכר חלב בכדים. לא היה מקרר חשמלי אלא בארגז קירור עם בלוקים של קרח שנמכרו על ידי רוכל שעבר בעיר ואת האוכל בישלו על פתיליות נפט.

 

חיים עם סבא רבא ירחמיאל, ירושלים מלחמת השחרור 1948

התושבים בירושלים סבלו מרעב ונאלצו לאכול "חובזה" (מין עלים) חימום המים לרחצה היה על ידי תנור עצים והכביסה נעשתה בתוך "פיילה" (גיגית) עם שבבי סבון. המדינה התפתחה במהירות לאחר תום מלחמת השחרור זאת למרות שהאזרחים חיו בה בצניעות רבה ובהסתפקות במעט לצרכים הבסיסיים בלבד.

 

חיים עם סבתא רבא- גוסטא בשלג, חצר הבית בירושלים, שנת 1950 

 

בשנת 1956 בהיותי תלמיד בתיכון פרצה מלחמת סיני בשנת 1958 סיימתי את בית הספר התיכון והתגייסתי לצה"ל. שרתתי בחיל המודיעין ביחידת בטחון שדה שתפקידה היה מניעת רגול נגד המדינה ושמירה על סודות צבאיים. חלק מתפקידי בצבא בוצע בהיותי בבגדים אזרחיים ובשטח הירדני. עד מלחמת ששת הימים "הר הצופים היה מובלעת ישראלית בשטח הירדני הוסכם שבהר ישהו כ-80 שוטרים ישראליים שתפקידם לשמור על המקום שהיה בעברו בית חולים "הדסה" כל שבועיים עלתה שיירה עם משוריינים להר הצופים על מנת להביא אספקה ופעם בחודש וחצי הכוחות בהר היו מתחלפים. יאמר, כי "השוטרים" היו חיילים בסדיר או במלואים ובאמצעות שיירות המוגנות במשוריינים ומלוות ע"י כוחות האו"ם הבריחו נשק להר.

 

הייתי שותף להדרכת והכנת הכוחות שעלו להר ולהעברת הנשק. במסגרת יחידה מיוחדת לטפול בנושא הר הצופים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים הפך הכוח בהר הצופים לכוח לוחם שהפתיע את הצבא הירדני וקדם את שחרור ירושלים.

 

לאחר שהשתחררתי מהצבא בשנת 1961 למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג למדע המדינה ועבדתי במספר משרדי ממשלה. משרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד התחבורה שם שימשתי כנציב תלונות הציבור. במהלך עבודתי קבלתי מענק משרות המדינה ולמדתי משפטים. בשנת 1974 הוסמכתי כעורך דין. בשנת 1975 נשאתי לורדה (נכלס) ויש לי 3 ילדים טל, זיו והילה וכן 5 נכדים  מאיה, דנה, רן, אור ושיר .

נכדי רן בנו של בני זיו כותב איתי את סיפור חיי  בתכנית "הקשר הרב דורי  של בבית התפוצות".

 

תשע"ו