מאגר סיפורי מורשת

הכל התחיל שסבתא שלי נולדה בביתם של הוריה רומיה וחיים בתאריך 10.6.1951 בישראל בפרדס חנה. סבתא שלי נולדה בערב חג השבועות, בחג זה קוראים את מגילת רות ולכן ההורים החליטו לקרוא לה בשם רות. שם נעוריה של סבתא שלי היה גדסי. היא דיברה עברית.

סבתא שלי גרה בבית קטן, שני חדרים, מקלחת ושירותים יחד. בשנים הראשונות הם כיבסו בחוץ עם קרש כביסה בגלל שלא היה מקום בבית. כשהגיעו מכונות הכביסה לארץ, סבא רבא שלי קנה מכונת כביסה שרק מכבסת את הכביסה ואחר כך הם היו צריכים לשטוף את הכביסה בתוך כיור גדול. אחרי שנים רבות כשיצאו מכונות כביסה שעושות את כל הפעולות, סבא רבא שלי קנה מכונת כביסה חדשה לאמא שלה וזה באמת הייתה הקלה משמעותית. הם היו מתקלחים שלוש פעמים בשבוע. היו מחממים את המים בדוד על פרימוס.

רוב המשחקים היו בחצר, במגרש או על הכביש. הם שיחקו בתופסת, קלאס, גומי, מחניים, חמש אבנים ומחבואים.  לאבא של סבתא היה בית חרושת לעץ ואחר הצהריים הוא עבד בעבודה נוספת בקטיף של תפוזים. לעומת זאת אמא של סבתא הייתה עקרת בית. הם גרו בשכונה של יהודים.

זיכרון ילדות של סבתא שלי היה המדורות בל"ג בעומר, הם היו מכינים מדורה ענקית של כל ילדי השכונה ובונים בובה גדולה והם היו אומרים שזה בשביל כל הרשעים, והם היו שורפים אותה במדורה.הם היו רוקדים ושרים מסביב למדורה וגם שמו תפוחי אדמה באש, והיו נהנים עד שעות מאוחרות.

החברות של סבתא שלי היו מבית הספר ומהשכונה. בשעות הפנאי סבתא שלי הייתה עוזרת לאימא שלה בבית. חלק מהחוויות של סבתא שלי היו הצגות בבית הספר ואפילו מלחמת יום כיפור.

שנות לימודיה

שם בית הספר של סבתא שלי היה ישורון, הם למדו שם חשבון עברית ועוד. העונשים היו לכתוב מאה פעם כל מיני מילים. לא הייתה תלבושת אחידה. יש לסבתא שלי מורה שהיא זוכרת במיוחד, המורה יוכבד יגל.

סבתא שלי לא עלתה לארץ ישראל ולא עשתה שירות צבאי ושירות לאומי.

סבתא שלי רצתה להיות אחות וגננת ולמדה בבית ספר לאחיות עד שהיא התקבלה להיות אחות עד היום שהיא יצאה לפנסיה. מקום העבודה הראשון שלה היה בבית חולים שערי צדק. סבתא שלי בחרה במקצוע זה כי היא אוהבת לעזור לאנשים. היא עסקה בזה 45 שנים. וגם עסקה בקופת חולים כללית וקופת חולים לאומית.

לפני יום כיפור סבא שלי היה קונה תרנגולת והיה מעביר מסביב לראש של כל הילדים ושל אמא של סבתא. המנהג הזה נקרא – כפרות. החג החביב על סבתא שלי היה ראש השנה בגלל שהיא אוהבת לבשל את כל המאכלים שאנחנו אוהבים ואת הסימנים בגלל שכל המשפחה באים אלינו.

סבתא שלי הכירה את סבא בחוף התכלת בטבריה, היא התחתנה בשנת 1977, היא הייתה בת 25 החתונה שלהם הייתה באולם רון בנתניה.

תחביב של סבתא שלי זה לסרוג כיפות לנכדים.

המתכון של סבתא שלי זה 'פתות'– מאכל תימני לפסח ומכינים אותו כך: מבשלים ביצים קשות ומקררים, מרתיחים חלב מוסיפים, מלח וכורכום, מפוררים מצה, ואת הביצים ביחד.

השיר האהוב על סבתא זה 'ערב כחול עמוק'.

הזוית האישית

זיו: היה לי כיף לשוחח עם סבתא שלי ולשמוע את סיפור חייה. היה לנו זמן איכות יחד וזה שימח אותנו.