מאגר סיפורי מורשת

שמי גאולה טאוב, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם תמר, במסגרתה אני מתעדת סיפור מחיי ומנציחה אותו במאגר המורשת של התכנית. סיפורי יעסוק בחיי השכונה שלי בילדותי.

חיי השכונה שלנו היו מאוד עשירים מבחינה חברתיתף היינו ממש שזורים אחד עם השני, למשל: הייתה לנו שכנה שארגה שטיחים, היא עשתה את זה עם נול בצורת שתי וערב (נול זה מכונת אריגה ושתי וערב זו צורת אריגה/ שיטת אריגה). כל ילדי השכונה היו עוזרים לה באריגה. כל אחד בזמנו החופשי יכול היה לבוא ולהמשיך את העבודה בהתאם לציור. לדוגמה, הבן של השכנה היה מצייר ציור, למשל ציור של פירות, והיינו אורגים את הציור על השטיח, גם אם זה היה לוקח חודשים. היינו עוזרים לה בעבודה אבל היא הייתה שומרת את השטיחים ומוכרת למי שהזמין את השטיחים.

לכל האנשים בשכונה הייתה חצר מאוד גדולה עם הרבה עצי פרי ומשחקים בחוץ. אני זוכרת גם שהיו לכל השכנים סוגים שונים של עצי פרי, ובמידה ולא היה לנו סוג מסויים של פירות ולשכנים כן היה – היינו יכולים לבוא ולקטוף, וכשלא היה להם את סוג הפרי שהם רצו, הם גם יכלו לבוא אלינו ולקטוף פירות שהם אוהבים.

השכנים שלי ואני מאוד אהבנו להתארח אחד אצל השני. לדוגמה, לנו בבית לא היה רדיו, אז כל מוצאי שבת היינו הולכים לשכנים ושומעים איתם את חדשות הספורט. היינו גם מדי פעם אוכלים איתם ארוחת ערב והיינו נשארים לשחק איתם קצת, אם לא היה מאוחר מדי.

כל אחר צהרים הייתי יוצאת לגינה ופוגשת שם את ילדי השכונה שבגילי. היינו נשארים שם לשחק עד הערב, וכולם ממש נהנו להיות שם ולשחק ביחד. המשחקים שאהבנו לשחק היו: מחבואים, תופסת, דג מלוח, 'קוואה קוואה דלה אומה' ועוד משחקים.

החברה שאני הכי זוכרת הייתה גילה, גילה הייתה חברה מאוד מאוד טובה שלי. היא הייתה מאוד חכמה, יצירתית ומצליחה בהכל. מאוד אהבתי ללכת עם גילה בדרך הלוך וחזרה מבית הספר. כל בוקר הייתי יורדת ליד הבית של גילה ומחכה לה שתסיים את ארוחת הבוקר שלה – שוקו עם לחם. כשגילה סיימה את ארוחת הבוקר שלה היא הייתה יוצאת החוצה עם התיק שלה על הגב והיינו הולכות יחד. לגילה היה עץ שזיפים שמאוד אהבתי, בכל פעם שרציתי, הייתי באה אליה וקוטפת לי שזיפים.

הזוית האישית

תמר: הכתיבה של הסיפור הזה הייתה לי מאוד חוויתית, למדתי יותר על העבר ועל סבתא, היה לי כיף ללמוד על עברה ואיך היה לה כילדה. למדתי יותר מילים שאני לא כל כך משתמשת בהן. בקיצור, היה לי הרבה כיף חוויתי ולימודי לעשות את זה את התכנית.

סבתא גאולה: היה לי נחמד, ומעלה זיכרונות, נוסטלגיה. למדתי בעקבות התכנית שהחיים שונים ממה שהיו פעם, היום אנחנו חיים בבית משותף ואין לנו קשר עם שום אחד השכנים. החיים אכן שונים לחלוטין ממה שהיו פעם.