מאגר סיפורי מורשת

ציפורה כרמל – זו היא ציפי

שמי ציפי, נולדתי ביפו בשנת 1950 וגרתי ביפו בשכונה של ערבים. בבית שלנו הייתה גינה אותה אבא שלי טיפח ושתל עצי גויאבה בננות ועוד כמו כן היו לנו ערוגות עם ירקות כך שכל יום אכלנו סלט טרי ובריא. כמו כן אבא שלי גידל תרנגולות שהטילו ביצים וכך כשלכולם לא היה אוכל לנו היה הכל בגלל זה השכנים הערבים היו כל פעם פורצים לנו לגינה וקוטפים ומקלקלים את הגינה והעצים.

ההזדמנות לעבור הייתה כאשר היה משפט אייכמן ואז ההורים שלי קיבלו פיצויים ותגמולים על השנים שבילו במחנות עבודה והשמדה בגרמניה. עברנו לגור בבת ים והחיים שלנו השתנו לגמרי – כבר לא הייתה לנו גינה, אבל היה לנו את הים הנפלא של בת ים שם בילינו כל שבת וכל חופש שהיה. כשהלכנו לים ההורים הכינו כריכים ושתייה והיה לנו תמיד הנאה מושלמת מהים ובת ים.

סבתא ציפי בכיתה א'

בבגרותי הייתי בתנועת נוער השומר הצעיר וביליתי עם חברים במסיבות ריקודים. כל שנה בקיץ היינו יוצאים למחנה עבודה בקיבוץ למשך חודש שם היו חברים והיה מהנה מאוד.

בגיל 18 התגייסתי לצבא ושירתי בחיל מודיעין כיוון שלמדתי בתיכון ערבית. בסיום השירות הצבאי התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב במגמה לערבית תוך כדי לימודים התחלתי ללמד בבית ספר יסודי. לאחר שנים המשכתי את הלימודים לתואר שני וכמובן עברתי ללמוד בתיכון ואחר כך ללמד באוניברסיטה.

סיימתי את העבודה באוניברסיטה ועברתי לעבוד במגזר הפרטי. הייתה לי חברה לארגון אירועים וטיולים והאירוע האחרון היה לחברה שישבה ברחובות והאירוע היה ל- 3000 איש.

לאחר מכן החלה תקופה קשה מבחינה כלכלית בכל המדינה והחלטתי לעבור ולעבוד בתחום הביטוח הפנסיוני, מאז ועד היום אני עובדת בתחום זה. במקביל גידלתי משפחה, נולדו נכדים, הנכדים גדלו, הלכו לצבא, לאונברסיטה ולחוגים שונים.

כיום אני בפנסיה עדיין מלמדת ערבית פנסיונרים שמודעים לחשיבות השפה הערבית. במקביל בתקופה זאת כאשר המשק נמצא במלחמה, התנדבתי לעזרה בכל תחום שביקשו וכן יזמתי משלוחי מאכלים ליחידות צבאיות ולאזרחים מפונים.

הזוית האישית

נגה: הייתי רוצה לאחל לסבתא חיים מאושרים ובריאים.

סבתא ציפי: אני מבקשת שכל החטופים יחזרו הביתה מהר בריאים ושלמים. אני מאחלת לנכדתי חיים בריאים מאושרים מלאי עשייה ונתינה לזולת.

השנה בחרנו להשתתף במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרנו בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת פרויקט נראטיב 4, אותו הובילה המורה טליה נתנזון. במפגשי התוכנית נפגשנו עם הסבים והסבתות, שמענו את סיפוריהם ותעדנו את הסיפורים בגוף ראשון. במפגש הסיום החגיגי שיתקיים בתאריך 4.6.24 בבית הספר, נשב בקבוצות וכל אחד מאיתנו יציג את הסיפור שהוא כתב יחד עם  הסבים והסבתות. המפגש החגיגי יתקיים בנוכחות ורד אסולין – מנהלת בית הספר, טליה נתנזון – רכזת נראטיב 4, תמר וולף – מחנכת הכיתה ועפרה ארליך – מנחת תוכנית הקשר הרב דורי.