מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ושבו בנים לגבולם – סעדה ביטון

אני וסבתא בפורים, אני בת 5
סבתא בבית המשפחה בנהריה
סיפור העלייה של סבתא שלי לארץ ישראל

שמי רחל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא שלי, סעדה. יחד אנו מתעדות את סיפור חייה ומנציחות אותו במאגר המורשת.

סיפור העלייה של סבתא שלי לארץ ישראל

את הסיפור שמעתי מפיו של אבי. סבתא שלי נולדה בשנת 1926 במרוקו בכפר עני, לא היה לה כמעט מה לאכול והבתים היו רעועים.

את ילדותה היא העבירה בין החברות והשכנות לכפר. בכפר חיו יהודים וערבים יחד. סבתא נישאה בגיל צעיר ונולדו לה ארבעה ילדים. למשפחה הייתה חנות מזון שבה עבד סבי, וסבתא עזרה מדי פעם.

בשנת 1962, ארבע-עשרה שנה לאחר שקמה המדינה, החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל – הארץ המובטחת, המדינה של היהודים. המשפחה כללה את סבתא, סבי ושלושה ילדים. הבן הבכור בחר להישאר במרוקו. המשפחה שמרה על קשר טוב איתו למרות המרחק, אך הוא נפטר לפני מספר שנים.

אבי מספר כי העלייה לא הייתה קלה. לעזוב את העסק בכפר, את השכנים ולהשאיר בן אחד במרוקו ולעלות למדינה אחרת צעירה שהייתה לאחר מלחמה קשה וקשיים כלכליים, היה אתגר גדול. למרות הכל, המשפחה הבינה כי מקומם בארץ ישראל, מדינת היהודים.

אבי עלה לארץ כשהיה בן תשע. הוא מספר כי "את העלייה עשינו באונייה ישנה ודחוסה בעולים חדשים כמונו. ההפלגה לקחה כחודשיים, אך לאחר מכן הגענו לאדמת ארץ ישראל ולעיר עכו שבצפון. אחרי שהגענו לארץ וקיבלנו את תעודות הזהות שלנו וכל התהליכים, מיקמו אותנו בעיר נהריה שבצפון ושם גרה סבתא כל חייה."

השנים הראשונות במדינת ישראל היו קשות מבחינה כלכלית. המשפחה התמודדה עם קשיים כלכליים ועם מציאת עבודה. לאחר כמה שנים של השתקמות במדינה, סבא וסבתא פתחו סופר שכונתי כמקור הכנסה. סבי היה רב בבית כנסת ואבי ואחיו התגייסו לצבא לשירות קרבי ונלחמו במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה.

אבי מספר כי השנים הראשונות היו קשות כעולה חדש שלא הכיר את השפה ולא היה רגיל לחברה הישראלית. להורים היה קשה במיוחד אך לאט לאט השתלבו בחברה והקימו בית בארץ ישראל. סבתי תמיד אמרה שהיא שמחה שגידלה אותנו על ערכי ארץ ישראל ולתרומה למדינה בשירות קרבי בצבא ולהתפרנס בכבוד.

מאכל מיוחד שסבתא נהגה להכין היה הרבה אבל בעיקר זה היה קוסקוס, דגים ומופלטות. הדגים המרוקאים החריפים שלה היו המפורסמים בכל המשפחה.

להלן המתכון שאמי למדה מסבתי:

דג מרוקאי: פילה מושט ברוטב עגבניות חריף

המצרכים (4 מנות):

1 פלפל אדום מתוק

4-5 עגבניות בשלות

ראש שום מפורק לשיניים

1 צרור כוסברה, קצוץ

פפריקה מתוקה

כורכום

מלח

3 פלפלים אדומים יבשים חריפים

4-5 חתיכות של דג מושט – פילה נקי מעצמות

שמן קנולה

אופן ההכנה

מחממים מעט שמן בסיר, חותכים את הפלפל המתוק לרצועות דקות ומטגנים. פורסים את העגבניות לפרוסות דקות ומוסיפים לסיר. מקלפים את השום, מוסיפים לסיר ומנמיכים את האש.

מוסיפים רבע מכמות הכוסברה, חצי כפית פפריקה ורבע כפית כורכום. מוסיפים חצי כוס מים ואת הפלפל החריף ומבשלים על אש נמוכה במכסה סגור.

בקערה נפרדת מערבבים כוס שמן קנולה עם כף גדושה של פפריקה, חצי כפית כורכום, כף מלח והכוסברה שנותרה, עד לקבלת תערובת אחידה. טובלים כל פילה בנפרד בקערה ושמים בסיר. את יתרת הרוטב שופכים מעל הדגים. ממשיכים לבשל עד שהדגים מוכנים.

הזוית האישית

רחל הנכדה המתעדת: במסגרת העהודה זכיתי להכיר את ההיסטוריה של המשפחה שלי ולשמוע סיפורים על סבתי. לא חשבתי שהיה להם קשה כל כך עם העלייה לארץ ישראל. החיים לא היו קלים ומה שלי נראה קל ושיש אוכל בשפע ובמגוון – לא תמיד זה היה להוריי ולדור שלהם. בזכות התכנית אני מרגישה שאני מכירה את סבתא שלי יותר ומחוברת יותר לעבר שלי כנכדה שלה וכנכדה לעולה לישראל.

מילון

תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון, בגדים ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”גידלתי את ילדיי על ערכי ארץ ישראל ולתרומה למדינה בשירות קרבי לצבא“

הקשר הרב דורי