מאגר סיפורי מורשת

שמי מיכל סלם השנה השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי, ביקשתי מאמי לספר לי את סיפור העלייה שלה מצרפת ואני משתפת את סיפור העלייה.

יעל סלם מספרת על עלייתה מצרפת לישראל

הזיכרון החזק בילדות שלי מצרפת, זה שבכל פעם חגגנו ביחד אחי ואני את יום ההולדת שלנו בצרפת בחופש הגדול.

המסורת המשפחתית היתה לצאת בחופש הגדול למשך שלושה שבועות לדרום צרפת. זו הייתה נסיעה ארוכה של שתים עשרה שעות בשעות הלילה, כדי להגיע לחוף הים. זו הייתה חוויה נהדרת, היה ממש כיף לנסוע, כי בני הדודים היו איתנו באותו כפר נופש. זו הייתה חופשה בכפר נופש שאורגן מהעבודה של האבא שלנו.

 בילדותי בצרפת עם בני משפחתי

החוויה המצחיקה שזכורה לי מתקופת בית הספר הייתה כשהגעתי ביום הראשון ללימודים לבית הספר. הלכתי ללמוד בבית ספר שאחי למד בו, וביום הראשון כשהגעתי, שמעתי את המורה מדבר ונזכרתי שאחי היה מחקה אותו ואז צחקתי מבפנים.

גם מתקופת בית הספר אני זוכרת את מחנה הקיץ בצרפת. התפקיד שלי היה להיות מדריכה ולהדריך שש בנות במשך שלושה שבועות ברציפות. זאת היה חוויה מאוד מאתגרת, אבל זה היה גם משמח להיות עם הבנות.

יש גם זיכרונות פחות נעימים מהחיים בצרפת, כי הייתה הרבה אנטישמיות. בצרפת היה אסור לצאת עם סימנים (פאות) של דעת ברחובות וגם בבתי ספר ממשלתי (לא יהודי). היו אירועים שהייתי עדה להם של גילויי אנטישמיות

העלייה לישראל

התקשיתי  מאוד להפרד ולעזוב את הוריי ואת אחיי, כי כל החיים שלי גדלתי ליד ההורים שלי. גם  לאחר שהתחתנתי המשכנו לגור לידם ולכן העזיבה והפרדה, היתה לי קשה מאוד. האתגרים שהיו לי בדרך הם: ללמוד עברית ולחפש עבודה חדשה.

עלינו לארץ בשנת 2009 כשהייתי בת 32. עלינו עם ארבעה ילדים בני חמש וחצי, ארבע ושנתיים ושלושה חודשים. עם כל זאת, שהילדים עוד ממש קטנים, החלטנו לעלות לארץ, כי זו הארץ שלנו. אנחנו רוצים לחיות כמו יהודים, גם לחינוך של הילדים, שהילדים יוכלו להיות בבית ספר יהודי ושנוכל לחגוג את החגים כמו שצריך.

בכוכב יעקב היה יותר טוב וגם היו הרבה אנשים שמדברים צרפתית. עם כל הקשיים שבדרך, הגעגוע, אני שמחה שעליתי לארץ ישראל. אנחנו העם הכי עתיק בעולם!

הזוית האישית

מיכל: ריגש אותי לגלות שאמי עזבה הכול כדי לעלות לארץ.