מאגר סיפורי מורשת

שמי סיון, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, חיים דרור (ד'ובק). יחד אנו מתעדים סיפור מחייו של סבי ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

סבא נולד בניקוסיה, קפריסין, בתאריך 4 בפברואר 1948. אמו, לאה דרור, נולדה בקובנה, ליטא (1920–2009). אביו, דוד דרור, נולד בפולין (?-1992).

העלייה לארץ ישראל

סבי, חיים דרור, נולד במחנה עקורים בקפריסין ב-4 בפברואר 1948. אמו, לאה, הייתה ניצולת שואה שנלקחה עם משפחתה לגטו קובנה, שם נרצחו הוריה ואחותה. היא שרדה את השואה. אביו, דוד, התגייס לצבא הרוסי בגיל 17, שירת כקצין שריון והגיע עד ברלין. לאחר מכן עלה לארץ ישראל והיה ממקימי חיל השריון בצה"ל. הטנק שלו עומד עד היום בלטרון.

הוריו של סבי הכירו במחנה העקורים ברגן בלזן והתחתנו באיטליה בדרכם לארץ ישראל. בזמן ההיריון של לאה, ארץ ישראל הייתה בשליטת הבריטים, שלא נתנו לעולים חדשים להיכנס לארץ. האונייה שבה הפליגו לאה ודוד נתפסה מול חיפה, ולכן שלחו אותם למחנה העקורים בקפריסין. שם נולד סבי.

בגלל שנולד להם תינוק, הרשו להם לעלות ארצה לפני האחרים. כשהם עלו לארץ, סבי היה בן שבועיים והם נשאו אותו בתוך גיגית אמבטיה. האונייה שבה הפליגו נקראה "קדמה". כשהגיעו ארצה, שמו אותם במחנה עולים בנתניה.

ילדות והתבגרות

לאחר זמן מה, כשסבי היה כמעט בן שנה, לאה חלתה בשחפת ודוד היה בצבא במלחמת השחרור. כתוצאה מכך, הכניסו את סבי לבית יתומים. לאחר חצי שנה בבית היתומים, אחות של לאה, סוניה, לקחה את סבי לביתה וגידלה אותו יחד עם ילדיה. סבי היה בביתה שנה וחצי ולא ראה את לאה כל הזמן הזה. לאחר שנה וחצי חזר אל לאה וכמעט לא הכיר אותה.

סבי גדל בנתניה, למד בבית הספר "שורשים" ולאחר מכן בבית הספר "טשרניחובסקי". בשנת 1967 התגייס לצבא והשתתף במלחמות רבות, ביניהן מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השנייה. הוא המשיך להתנדב בצבא עד גיל 60.

חיים משפחתיים ושירות צבאי

בזמן שירותו הצבאי בשנת 1969, פגש את סבתי, דורית דרור (וגמן), בנופש לחיילים. הוא שירת בתותחנים והיא בחיל הקשר. דורית נולדה בקיבוץ חפציבה. יחד הם הביאו לעולם שני ילדים: מתן דרור (אבי) וענבר דרור (דודתי).

במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, היה סבי במילואים ושירת מעבר לתעלה במצרים. הוא שהה חצי שנה במצרים, מה שהדאיג מאוד את הוריו ואשתו. הוא היה באוגדה של אריק שרון וצלח את תעלת סואץ לאזור שדה התעופה של פאיד, ולאחר מכן עבר לאזור סואץ וחנה מעל אגם המר. צה"ל הקיף את המצרים ולא נתן להם לעבור חזרה למצרים. תפקידו של סבי היה להאיר בלילה עם זרקורים על האגם המר וכך למנוע מהמצרים לעבור.

סבי היה קצין בדרגת רב-סרן ומפקד יחידת הזרקורים בתותחנים.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר מקיף טשרניחובסקי בנתניה, התשפ"ד, בהנחיית המורים המובילים טל אריה ואריק הוד.