מאגר סיפורי מורשת

בסיפור הזה אני אספר על הילדות והנערות של סבתא בארץ ועל החווית הסתגלות והמעבר בין בתים.

סבתי מרים להט נולדה ב1949 בניקוסיה שבקפריסין, באותה שנה הם עלו לארץ.

בשנת 1957 היא עברה לחיפה לשכונת סטלה מאריס, והם גרו בדירת חדר. היה מטבח מעץ בחוץ, כמו גם השירותים והם ישנו ארבעתם סבתא , אח שלה אברהם , סבתא רבתה חנה וסבא רבא נתן, באותו החדר בצפיפות. נתן הלך לעבודה מחוץ לעיר, ועבד מאוד קשה כדי להרוויח כסף בשביל המשפחה, וחנה נשארה בבית לשמור על סבתא ועל אברהם.

כשלא היה אף אחד בבית כי ההורים עבדו קשה להרוויח כסף, סבתא נהגה לחזור מבית הספר לדודה בטי שגרה בסביבה, שם היא הייתה מקבלת ארוחה חמה, והיא הייתה מאושרת. היא בילתה שם המון זמן, כי ההורים לא היו בבית. וכשהלכה ברחוב עם דודה בטי, היו חושבים שהיא אמא שלה, בגלל שהן היו כל כך קרובות.

כשסבתא נכנסה לבית ספר הראשון שלה בסטלה מאריס "בית ספר שלווה" היה לסבתא נורא קשה להשתלב והיה קשה באותה תקופה להורים שלה להסתגל למקום. לסבתא לא היו חוגים כי להורים לא היה כסף, וגם לא בובות וצעצועים. התחביב העיקרי היה לקרוא ספרים לפעמים עד שתיים בלילה. סבתא מאוד רצתה גם לרקוד בלט ולנגן באקורדיון אבל גם לזה, לא היה כסף. בשעות היום סבתא שיחקה לאחר שחזרה מבית הספר עם החברים בשכונה.

כשהם עברו לשכונת הדר בחיפה, סבתא למדה בבית ספר יל"ג ( יהודה ל"ב גורדון ) שם היא הייתה תלמידה טובה וכבר היו לה יותר חברות. החברות העיקריות של סבתא היו שיפרה , סימה ואסתי.

סבתא ממש אהבה ללכת לשיפרה כי אבא שלה (פויו) היה מנגן להן באקורדיון ואמא שלה (דינה) הייתה מבשלת אוכל טעים.

הזווית האישית

ניצן: היה כיף לשמוע את הסיפורים של סבתא, כשהיא הייתה ילדה. אני מאוד מקווה שהיא תספר לי עוד דברים על עברה