מאגר סיפורי מורשת

שמי אלון מטלון, הסבא של עומר מטלון.

נולדתי בישראל להורי רות ומשה מטלון בתאריך 25.12.1953

אמי רות, שם משפחתה שוסטר, היא עלתה לישראל מגרמניה בגיל שנתיים וחצי לפני מלחמת העולם השנייה. היום אמי בת 93. לאבי משה מטלון עוד חמישה אחים, נולד בישראל למשפחת מטלון שמוצאה מאנוסי ספרד.

יש לי אח אחד שמו עופר. עופר נשוי לעינת ושניהם הכירו בספארי רמת גן. עופר ועינת עבדו במתחם הקופים ובשלב מסוים לקחו לביתם שני גורי קופים שאימם לא טיפלה בהם. הקופים נקראו שוקו ולבן ונכתב ספר בשם "שוקו ולבן" המספר את סיפור גידולם בבית.

סבי מצד אמי ארווין שוסטר (אהרון) עלה ארצה מגרמניה לפני המלחמה וגר בתל אביב. סבי היה שף במלון בתל אביב. סבתי מצד אבי הייתה מאוסטריה ושמה היה קטינה. סבתי נפתרה בגיל צעיר כאשר אבי היה בן שבע שנים בלבד. סבתי מצד אימא נקראה ג'ניה שוסטר והגיע ארצה מגרמניה. סבתי הייתה מנהלת חשבונות בגרמניה. בארץ ישראל לא היה צורך בניהול חשבונות לכן עבדה במכירת דגים בשוק הכרמל בתל אביב.

סבא אלון מספר על ילדותו 

בתקופת בית הספר היסודי גרתי בעיר בת-ים. מכיתה א' עד ד' למדתי בבית ספר תחכמוני שהוא בית ספר דתי. בכיתה למדו איתי עוד ארבעה בני דודים שלי. כל בוקר היה נפתח בתפילה, ולאחר מכן לימוד רגיל. בתחילת כיתה ה' עברתי לבית ספר אחר בגלל מעבר דירה לאזור אחר. בית הספר נקרא ממלכתי א ראשונים. בית הספר הזה לא היה דתי, ואיתי למדה בת דודה אחת בכיתה.

באותה תקופה הייתי חניך בצופי בת-ים ב"שבט דן". כתלמיד, הייתי תלמיד מצוין, שקט והיו לי הרבה חברים. אהבתי מאד לקרוא ספרים והייתי מנוי בספריה עירונית. בימי שישי אני וחברים שלי היינו נפגשים במסגרת כיתתית, כל פעם במקום אחר ולפעמים המורה הייתה מצטרפת לפגישה. מלבד אוכל, היינו רוקדים במעגלים, הבנים עם הבנות. כל זה היה עד כיתה ח'.

בתיכון למדתי בבית ספר מקצועי "אורט חולון" במגמת אלקטרוניקה. בשנה הראשונה בכיתה ט' למדנו גם מסגרות, ושרטוט מיכני. הלימודים לא היו קלים אך סיימתי בהצטיינות. בכל התקופה גרתי עם אחי הצעיר ממני – עופר, באותו חדר. כנער הייתי מבלה במסיבות ביתיות ובמפגשים חברתיים שונים.

בילדותי אהבתי מאד לשחק כדורסל עם חברים בשכונה, ומכיוון שהייתי גבוה יחסית, שיחקתי לא רע. בחופשים, עבדתי עם דודי בהתקנת אנטנות לטלוויזיה ולפעמים בהתקנת מכשירים אלקטרוניים כמו מגברים למוסיקה ועזרה בתיקון מכשירים אלקטרוניים שונים. כמובן שהלימוד במגמת אלקטרוניקה עזרה לי בעבודה זו.

שירותי בצבא

התגייסתי בשנת 1972. לאחר מספר אפשרויות נשלחתי לטירונות בשריון שארכה שלושה חודשים. לאחר הטירונות עברתי מספר קורסים וסיימתי קורס מפקדי טנקים. נשארתי להדרכה בקורס מפקדי טנקים.

באותו זמן החלה מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. בלילה הראשון של המלחמה הייתי בתפקיד תותחן של טנק מפקד הפלוגה בסיני, ובזמן הקרב הטנק נפגע מטיל מצרי ובמזל ניצלתי. לאחר המלחמה, עברתי קורס קציני שריון וסיימתי את הצבא לאחר שירות בסיני בדרגת סגן.

 בתקופת מלחמת יום הכיפורים

השכלה וקריירה

לאחר הצבא יצאתי ללמוד אלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב. לקראת סוף הלימודים הגיעו נציגי רפאל וחפשו עובדים למערך הניסויים של רפאל. התחלתי את עבודתי ברפאל ב"מערך הניסויים" בשנת 1978 כהנדסאי אלקטרוניקה. העבודה ברפאל נשלחתי פעמיים לארצות הברית על מנת לבצע בדיקות קבלה של מכשירים שרפאל רכשה. עד יציאתי לפנסיה עבדתי ברפאל כ-42 שנים, בתפקידים שונים : אלקטרוניקה, מנהל בטיחות ומנהל איכות.

משפחה וילדים

התחתנתי עם רות בשנת 1979 בערב ל"ג בעומר. נולדו לנו שני ילדים: אוהד ולירן בהפרש של חמש שנים. כל יום שבת היינו מגיעים לאימא שלי שגרה בבת ים ליד חוף הים. היינו יורדים לחוף הים עם הילדים ובצהריים היינו אוכלים אצל אימא שלי. לרות היה גן ועבדה כגננת עד ליציאתה לפנסיה, לאחר כ-30 שנה.

מערך הניסויים ברפאל – מקום העבודה שלי

ברצוני לספר על מקום עבודתי ברפאל, שם עבדתי כ-42 שנה, מסיום לימודי ועד יציאתי לפנסיה. המפעל רפאל שייך למשרד הביטחון ושם מפתחים ומייצרים כלי נשק שונים כגון טילים חכמים, מיגונים (הגנה מפני טילים הפוגעים בטנק) לטנקים, כיפת ברזל ועוד הרבה. עבדתי במקום שנקרא "מערך הניסויים" שנמצא בדרום הארץ אחרי מצפה רמון בדרך לאילת, שם יש לנו שטח גדול בו מתבצעים כל שבוע ניסויים מעניינים שונים של רפאל ושל מפעלי נשק אחרים בישראל.

למערך הניסויים יש מכשירים שונים שמצלמים את הטילים והמטרות הנפגעות באוויר או על הקרקע, כמו כן יש מכ"מים ( מכשירים שתפקידם לעקוב אחרי גופים באוויר), שעוקבים אחרי מטוסים וטילים באוויר ויודעים לכוון את המכשירים שעוקבים על הגופים באוויר (מטוסים או טילים). בסוף הניסוי מקבלים צילומים ונתונים שונים של כלי הנשק שנבדק על מנת להחליט מה לשפר בכלי הנבדק, אם יש צורך.

קולאז תמונות בהערכה ממקום עבודתי – מערך הניסויים ברפאל

רוב הסיכויים שראיתם בטלוויזיה צילום של טיל יוצא ממתקן השיגור או צילום מטרה נפגעת באוויר או בקרקע. הצילומים האלו נלקחו ממערך הניסויים של רפאל.

העבודה ברפאל היא מקור גאווה בשל השותפות לתרומה לביטחון מדינת ישראל.

הזוית האישית

סבא אלון: בתחילת התהליך לא ידעתי למה עומר ואני הולכים ולמה לצפות בהמשך. בהמשך, נוכחתי לגלות נכד בוגר והחלטי. קיבלתי את המשימות והעבודה המשותפות באהבה, ולמדנו להכיר אחד את השני מצדדים שונים ומגוונים. תודה על הפרויקט המעניין והמועיל.

עומר: אני הכרתי עוד דברים חדשים על סבא שלי, שלא ידעתי לפני והיה לי כיף ללמוד את הדברים החדשים עליו. היה לי כיף לעשות את כל המשימות האלו ביחד עם סבא ו היה לי מאוד כיף במשימה.