מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, נחמה כהן (כץ), יחד אנו מתעדים סיפור מחייה של סבתי ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית. סבתא נחמה נולדה במחנה עקורים בווצלר שבגרמניה והיא בתם של מינה ויצחק כץ, שנולדו בלומז'ה שבפולין ועברו תלאות קשות במהלך מלחמת העולם השנייה. סיפור חייה של סבתי הוא סיפור של הישרדות, עלייה והצלחה בארץ ישראל. וכך סיפרה לי סבתי:

"מזל טוב! הילדה נחמה נולדה, למינה ויצחק כץ, במחנה עקורים בווצלר שבגרמניה.

הוריי, שנולדו בעיר לומז'ה שבפולין, עברו תלאות קשות מאוד בזמן מלחמת העולם השנייה. הם הגיעו, כעקורים, לגרמניה מותשים, בלי רכוש ובלי תקווה. לאחר שנולדתי קיבלתי את שם סבתי נחמה מצד אבי, שניספתה בשואה. במחנה גרנו כשלוש שנים ובשנת 1949, כשהייתה לנו מדינה (ישראל), עלינו ארצה.

מיד בהגיענו לחיפה העלו אותנו על משאית ועברנו לגור במעברת פרדס חנה. המעברה הייתה בנויה מצריפים ואוהלים. למזלנו קיבלנו צריף קטנטן לארבע נפשות. החיים היו קשים מאוד. אבי נסע לחפש עבודה, האוכל היה מועט, את המים לרחצה הרתיחו על פרימוס פעם בשבוע, אבל לא התלוננו.

בשנת 1952 רכשנו בית בהרצליה, דירת חדר עם מטבח ושירותים. האושר נכנס הביתה. באותה שנה התחלתי את מסע חיי מבחינת לימודים. ראשית, הייתי בגן "הדסה" עם הגננת המפורסמת הדסה, שם התחלתי לרכוש חברים שמלווים אותי עד היום. מכיתה א' עד כיתה ח' למדתי בבית ספר ברנר. מכיתה ג' עד כיתה ח' המורה היה יצחק הנדלסמן. מאוד אהבתי את הלימודים והחברות שהיו לי. זכורות לי המסיבות שארגנו בבית הספר, במיוחד בפורים, בשבועות, וכל יום שישי קבלת שבת עם שירים ותרומה לקרן קיימת. עם סיום בית הספר העממי עברנו לתיכון, שם למדתי ביולוגיה וסיימתי עם תעודת בגרות. בתיכון נהגנו לצאת חבורה של חברים, היינו הולכים לתנועה, לים, וכל מוצאי שבת אוכלים גלידה בקפה מעדן וגרעינים אצל ויקטור. הבגרות שלי עברה בכיף.

זהו, הנערה גדלה וצריכה ללכת לצבא. התגייסתי וקיבלתי את המספר האישי שלי 920664. בצבא שירתי בסדנת בת גלים בחיפה. היה שירות נהדר וסיימתי בדרגת סמלת.

לאחר הצבא למדתי חשבונאות והתקבלתי לעבוד באיגוד ערים שירותי הכבאות הרצליה. באותה תקופה הייתי האישה הראשונה והיחידה בכבאות בארץ. מאוד אהבתי את עבודתי ולאחר 46 שנה, לאחר האירוע הגדול שהיה בבית אורן, החלטתי לפרוש. שתי בנותיי נישאו ונולדו 6 נכדים. לכל בת יש ילדה ושני ילדים. תודה לאל, כולם מחונכים. חלק מנכדי שירתו ומשרתים בצבא. ילדי ונכדי גורמים לנו גאווה. ממשפחה ניצולת שואה, אני שמחה ומוקירה תודה לאן שהגענו."

הזוית האישית

איתי הנכד המתעד: נהניתי מאוד לעבוד עם סבתי. היה לי כיף, מאתגר ומעניין.