מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי אווה. מקור השם אווה הוא על שם סבתא. שם המשפחה הקודם שלי איינהורן (חד קרן). נולדתי בפראג, צ'כוסלובקיה (היום צ'כיה), בתאריך 13.11.1946. כאחות הבכורה, תמיד הרגשתי אחריות גדולה וקיבלתי יחס מיוחד כמו לגדולה. יש לי אחות אחת יותר קטנה, מורה במקצועה.

כאשר עלינו לארץ ישראל, הגענו למושב בניה, ליד גדרה. הגעתי ארצה בגיל הגן. למדתי בבית הספר היסודי "גדרות" ובתיכון, בבית ספר חקלאי "כנות". גדלנו בבית מסורתי וחגגנו את כל החגים לפי המסורת. אני זוכרת שכשהגענו לארץ ועד עכשיו, החג האהוב עליי היה חנוכה. זאת בשל הסופגניות הטעימות.

בילדותי אהבתי לצייר, לאסוף בולים והמון ולשחק משחקי רחוב עם החברים. משחקי הילדות האהובים עליי היו: חמש אבנים, קלאס, טירו, חבל, מונופול, מחניים, כדרים באים, גולם במעגל, חמור שנתפש. שמחתי לשמוע שבחלק מהמשחקים שי, נכדתי, משחקת גם היום עם חברותיה בבית הספר.

אני זוכרת שבהיותי תלמידת תיכון, הייתה מורה לאנגלית שאף פעם לא ידענו לאן היא מסתכלת כי היא הייתה פוזלת.

המאכל האהוב עליי היה איטריות של פסח שאימא הייתה מכינה בעצמה, מרק וסלט ביצים עם מצה. השירים האהובים עליי הם שירי ארץ ישראל ישנים שעד היום אני שומעת ומאוד אוהבת.

בבגרותי, אירוע שמאד השפיע עליי, האירוע הכי עצוב: כסבא שלי נפטר ממחלה. לעומת זאת, האירוע שהכי שימח אותי, כאשר סיימתי את לימודיי וקיבלתי תפקיד חשוב בהנהלת חשבונות, במשרד רואה חשבון בתל אביב.

הזוית האישית

שי הנכדה המתעדת: אני מאוד שמחתי לעבוד עם סבתא שלי ואני חושבת שזאת הייתה חוויה טובה.