מאגר סיפורי מורשת

ילדותי בברית המועצות

קוראים לי וולנטינה, אני נולדתי בעיר דרזדן שבגרמניה בשנת 1946. אחרי שנה עברתי לעיר לא גדולה בברית המועצות ששמה קלין, שם גדלתי וחייתי רוב חיי. היו לי הרבה חברים מגן, בית הספר ושכונה שעם חלקם בקשר עד היום.

ולנטינה כילדה

כל קיץ הייתי נוסעת יחד עם החברות שלי לקייטנה ביער שנמצאה לא רחוק מהעיר. כל בוקר בקייטנה היינו קמים מוקדם ועושים אימון בוקר קטן כדי להתעורר. לאחר מכן הייתה לנו ארוחת בוקר. סך הכל במשך היום היו לנו 3 ארוחות ועוד ארוחה קצרה של חטיפים כי דאגו מאוד שיהיה לנו אנרגיות. במשך היום היו לנו הרבה פעילויות ספורטיביות ותחרותיות כמו כדורעף, כדורסל, פינג פונג שאז היינו קוראים לו טניס שולחן, מחניים ועוד. היינו עושים טיולים מרתקים ביער בהם רקדנו ושרנו. בערב היינו מתאספים כולנו מסביב למדורה ושרים שירים ומנגנים על גיטרה.

בחורף היה לא פחות מעניין, כל סוף שבוע הייתי נפגשת עם חברות והיינו עושות סקיי ביחד. ואחרי זה היינו הולכות למשטחי החלקה שונים בעיר שלא תמיד היו קרובים לבית והחלקנו עד שרצינו "להתעלף" כי זה היה כל כך כיף.

הזוית האישית

מטביי: מאוד נהנתי לשמוע את הסיפור, ולמדתי הרבה על הילדות של סבתא שלי.

השנה בחרנו להשתתף במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרנו בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת פרויקט נראטיב 4, אותו הובילה המורה טליה נתנזון. במפגשי התוכנית נפגשנו עם הסבים והסבתות, שמענו את סיפוריהם ותעדנו את הסיפורים בגוף ראשון. במפגש הסיום החגיגי שיתקיים בתאריך 4.6.24 בבית הספר, נשב בקבוצות וכל אחד מאיתנו יציג את הסיפור שהוא כתב יחד עם  הסבים והסבתות. המפגש החגיגי יתקיים בנוכחות ורד אסולין – מנהלת בית הספר, טליה נתנזון – רכזת נראטיב 4, תמר וולף – מחנכת הכיתה ועפרה ארליך – מנחת תוכנית הקשר הרב דורי.