מאגר סיפורי מורשת

ברית המועצות בשנות ה-60

ברית המועצות הייתה מדינה רחבת שטח שנשלט על ידי שלטון קומוניסטי, שלטון זה אומר שהממשלה מחליטה הכל בשבילך (איפה אתה גר? איפה אתה לומד? איפה אתה עובד? כמה כסף אתה מקבל? וכד').

סיפור המגפה

כשהייתי סטודנטית בברית המועצות לא הייתי צריכה לשלם לאוניברסיטה, ממקום זה בכל חופשת קיץ הייתי חייבת ללכת לעזור בחקלאות. באחת הפעמים נסעתי לעזור בסמרקנד (סמרקנד היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן). באיזור הייתה שם מגפה והיינו צריכים להיות בבידוד בעיר סמרקנד למשך שבוע ימים. הבעיה הייתה שאני והחברים שלי היינו צריכים לחזור למוסקבה לאוניברסיטה, זה מרחק רב של 3.5 אלף ק"מ, אז הצלחנו לשכנע את נציגי השלטונות לתת לנו סירה, כדי שנוכל לשוט איתה למוסקבה ולחזור בזמן ללימודים באוניברסיטה. זו הייתה חוויה מיוחדת – אפשר להגיד שזה היה הבידוד הראשון שלי בחיים.

סבתא כתור סטודנטית

תעודת סיום אוניברסיטה

סיפור הסודי עם המשפחה

אחרי מלחמת עולם השנייה, השלטון בריטי, שהיה אז בישראל, עזר לאמריקאים. בסיום המלחמה היה יהודי שנשלח לרומניה והצליח ליצור קשרים טובים בין רומניה (הקומוניסטית) לישראל (הקפיטליסטית). באותה תקופה, הייתה מה שמכונה, "המלחמה הקרה". לרומניה היו קשרים טובים עם ברית המועצות אז היו יהודים שחשבו שאם הם ימצאו אנשים שיזמינו אותם לרומניה, אז הם יוכלו לנסוע לשם וכך אולי יוכלו לפגוש את בני המשפחה שלהם (זאת מבלי שהשלטונות ידעו על כך).

אז אנחנו: אני (סבתא), יוסי (סבא), אלה (אימא) ואלכס (בן דוד), חשבנו לבקר את בני המשפחה שלנו שהיו בישראל. ביקשנו מאישה שגרה בבוקרשט בירת רומניה, להזמין אותנו, לתת לנו הזמנות לבוא לרומניה. כך היה עם ההזמנה של האשה מבוקרשט, נסענו לשבוע לרומניה. רשמנו את עצמנו למקום אחד מסויים. בני המשפחה שלנו שהיגיעו מישראל, אותם לא ראינו 15 שנה, גם היגיעו לשם, והם נרשמו במקום אחר. היינו כל משפחה במקומות אחרים, מהאלה שרשמנו, כך שנוכל להיפגש ואפילו להצטלם אחד עם השני.

תמונה של המשפחה ברומניה

תעודת חתונה – רישום נישואים

הזוית האישית

לודמילה (לודה) מרטפלד (סבתא): אני גאה בנכדי שהוא שאל שאלות על החיים שלי ועל איך שחייתי.

אייל וינוקור (נכד): היה לי כיף לראיין את סבתא וללמוד הרבה דברים חדשים עליה.