מאגר סיפורי מורשת

הטיול ששינה את חיי

(סיפור העליה של סבתא ג'ינה)

ביקרתי, התאהבתי ונשארתי.

נולדתי באוזבקיסטן בשנת 1946 אחרי מלחמת העולם השניה לשם ברחו הוריי מפולין בתקופת המלחמה. לאחר המלחמה, משפחתי חזרה לפולין, שם חייתי עד גיל 15. ילדותי בפולין הייתה טובה אך להורי לא היה שם טוב לאחר המלחמה. כשהייתי בת 15 הוריי החליטו לעזוב את פולין ולהגר לאוסטרליה. לאוסטרליה שטנו באונייה מאיטליה בשייט שנמשך כחודש ימים ושם, התחלנו חיים חדשים.

מאוסטרליה לישראל

למדתי אנגלית והצטרפתי לבית ספר תיכון. סיימתי את התיכון באוסטרליה עם תעודת בגרות מצוינת ואמא שלי שהייתה מאוד גאה בי, נתנה לי במתנה טיסה לארץ ישראל במסגרת משלחת נערים יהודים מאוסטרליה. מטרת המשלחת היתה להכיר את ארץ ישראל ואת האנשים בה. הטיסה מאוסטרליה לארץ ישראל הייתה ארוכה מאוד ונמשכה כ-24 שעות.

כשהגענו לארץ, טיילנו בה וגם התנדבנו בקיבוץ משמר השרון. בקיבוץ, פגשתי את אורי, בעלי כיום, בן הקיבוץ. התאהבתי בו והחלטתי להישאר בארץ במקום לחזור עם המשלחת לאוסטרליה. באוסטרליה השארתי את אחי ג'ייקוב ואמי דינה. למרות הגעגועים, לאחי ולאמי, הייתי שלמה עם החלטתי להישאר בארץ כי הרגשתי שייכת למדינה ולעם. אמי דינה, נפטרה כחודש אחרי החתונה שלי ושל אורי. אחי ג'ייקוב היה בא כל שנה לבקר אותי בארץ ואז בשנת 2011 נפטר.

אני אהבתי את החיים בקיבוץ,  את השיתופיות ואת האחדות וגם את האוכל מאוד אהבתי כי הוא היה דומה לאוכל של אמא שלי. בפולין קיבלתי חינוך קומוניסטי ולכן התחברתי מאד לאורח החיים הקיבוצי. אך לאחר שנולדו הילדים אני ואורי החלטנו לעזוב את הקיבוץ כי לא אהבנו את שיטת הגידול בבית הילדים. אז, עברנו לנווה אילן, שהיה מושב שיתופי, במועצה אזורית מטה יהודה. אחרי 11 שנים עברנו לבית זית ישוב ליד ירושלים שנמצא גם כן באותה המועצה ומשם עברנו להר אדר שם חיינו כ- 30 שנה . והיום אנחנו גרים במודיעין אליה עברנו לא מזמן.

הזוית האישית

יובל: השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר. היה לי מאוד כיף לראיין את סבתא שלי ולשמוע את סיפור חייה.