מאגר סיפורי מורשת

סבתא ורד – רוזלינד נולדה ב-20 בפברואר 1940 בשכונה יהודית בלונדון, אנגליה, תחת השם רוזלינד רייץ. אביה נקרא טוביה ואמה גולדה. היה לה אח אחד בשם נורמן, שהיה גדול ממנה ב-12 שנים. אמה הייתה אנגליה ואביה אוקראיני. הם היו משפחה מאושרת שחיה בתנאים טובים וללא מחסור והם היו משפחה אוהבת.

משפחתה של סבתא

בשנת 1940, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, עזבה המשפחה את לונדון בגלל ההפצצות הגרמניות ועברה לאסקוט עד 1941. לאחר חזרתם ללונדון בהפוגה של ההפצצות, המשיכו הגרמנים להפציץ אזורים אזרחיים במה שכונה "הבליץ". באחת מההפצצות, סבתה של סבתא ורד, שרה, לא ירדה למקלט בזמן ונהרגה. בעקבות כך, פונו האמהות והתינוקות מלונדון, וסבתא ורד, שהייתה אז בת שנה-שנתיים, פונתה עם אמה לכפר מחוץ ללונדון. בשנת 1945, לאחר ניצחון בעלות הברית, חזרו ללונדון.

סבתא ורד למדה בבית הספר היסודי "אגתון רואד" משנת 1946 עד 1952. סבתא מספרת: "גרנו בשכונה שברובה היו יהודים ובבית הספר כולם היו יהודים, עם 35 תלמידים בכל כיתה". הם למדו קריאה, כתיבה, היסטוריה, גיאוגרפיה, חשבון ועוד. בהפסקות שיחקה סבתא ורד עם חבריה בכדור על הקיר, גולות וחבל קפיצה.

סבתא בילדותה

לאחר סיום היסודי, למדה בחטיבה-תיכון "מאונט פלזנט", שם למדו מקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ועוד. לקחו אותם לשיעורי שחייה וסבתא השתתפה גם בחוג דרמה. בנוסף לכך, הייתה בצופים במשך שלוש שנים ולאחר מכן הצטרפה לתנועת הנוער השומר הצעיר, שם קיימו פעולות אחר הצהריים ובקיץ מחנה. שם למדה לשחק מחניים.

בגיל 17, הגיעה סבתא ורד לטיול בארץ כדי לראות את המקום שבו תגור בעתיד. היא טיילה ברחבי הארץ: ים המלח, ירושלים, תל אביב, פתח תקווה וישובי הצפון. עם חזרתה, החלה לעבוד כמזכירה ותנועת הנוער התחילה להכין אותם לעלייה לארץ ישראל.

סבתא בצעירותה בטיול

בשנת 1959, לקחה סבתא ורד אונייה מאנגליה לבלגיה, שם פגשה את חבריה. יחד עשו טיול ברחבי איטליה למשך עשרה ימים. לאחר מכן, בנמל נאפולי, לקחו אונייה בשם "תיאודור הרצל" לארץ ישראל. "הים היה סוער, חלק מחבריי חלו במחלת ים," סיפרה סבתא. לאחר חמישה ימים הגיעו לנמל חיפה בזמן לילה וקיבלו תעודת עולה חדש. לאחר מכן הוסעו לקיבוץ נחשונים.

סבא וסבתא בצעירותם

סבתא רוזלינד עם אורי התינוק

הזוית האישית

אורי הנכד המתעד: היה מהנה מאוד להיות עם סבתא שלי ולדבר איתה, רוב התלמידים יכתבו שהם למדו הרבה על סבתא שלהם, אבל האמת שאני כבר ידעתי את הרוב וזה לא פעם ראשונה שאני מתעניין בסיפורה, בסופו של דבר היה כיף לתעד את הסיפור ונהניתי מאוד.

סבתא רוזלינד: מאוד נהניתי להעביר את הסיפור שלי לנכד שלי, שהוא גם יעביר את זה הלאה כשהוא יקים משפחה. הזיכרונות מהילדות, מהמשפחה ומהעלייה לישראל נשארו ברורים עד היום. זו הייתה עבורי חוויה מיוחדת לשבת עם אורי ולספר לו את הכל.