מאגר סיפורי מורשת

שמי סבטלנה חולדרוב, נולדתי באוזבקיסטן בעיר שחרזבס, בתאריך 20.1.1951. אני בת בכורה למשפחה בת שבעה ילדים. יש לי ארבעה ילדים, 12 נכדים ו- 4 נינים. עליתי לארץ בשנת 1992 בעלייה הגדולה מברית המועצות.

באוזבקיסטן עבדתי כגננת ילדים לכל הגילאים. הגנים שם היו לפי אשכול שהתחיל מתינוקייה עד גן חובה. הגן היה שייך לעובדים של מפעל טקסטיל. המסגרת עבדה כמספר שעות שהמפעל עבד משבע בבוקר עד שבע בערב. היו שלושה אשכולות גנים למפעל הזה, זה היה מפעל גדול מאוד.

לילדים שהיו מגיעים בבוקר היו מחלקים עוגייה ותה. אחרי זה עושים אתם התעמלות בוקר קלה. בשעה תשע, כשכל הילדים הגיעו מקבלים ארוחת בוקר. בארוחת הבוקר הגישו דייסות שונות: סולת, אורז, קוסמת. לפעמים היה מגישים מרק חלבי איטריות. כל זה חשוב לציין היה מתבשל במטבח של הגן. במטבח עבדה טבחית ועוזרות. אחרי ארוחת הבוקר היה מפגש שיעורים: ציור, סיפור, עבודה עם פלסטלינה, מוזיקה, ספורט.

 אני הגננת

אחרי השיעור יוצאים לחצר. בחצר שיחקנו משחקי תנועה למשל קולם מחזיקים ידיים ועומדים במעגל ושרים שיר עד שכולם צריכים להסתובב. או שכולם יושבים וקמים (כמו בעוגה עוגה). עשינו משחקי ספורט שונים ותחרויות בין שתי קבוצות. אחרי המשחקים הילדים היו חופשיים לשחק בחצר. החצר כללה: ארגז חול, מגלשות, נדנדות, בית קטן ועוד.

בקיץ אחרי משחקי חצר הילדים היו מתקלחים בדוש. דודי שמש היו מחממים מיים והילדים היו מתקלחים. בחורף בכניסה בחזרה לכיתה היו שוטפים רק ידיים ורגליים. ואז נכנסים לארוחת צוהריים: מנה ראשונה מרק, מנה שניה פחמימה וחלבון. בסוף הארוחה כולם שותים קומפוט פירות. אחרי הארוחה הילדים הולכים לשירותים להתפנות, מורידים שכבה עליונה של הבגדים ועולים למיטות לישון צהרים. בגן יש חדר שינה ולכל ילד יש מיטה נפרדת. משעה שתיים בצהרים עד השעה ארבע, הילדים ישנו שנת צהרים.

באשכול גנים הזה היה חדר כביסה ובו מכבסים מצעים, מגבות וחלוקים של הצוות. כמו כן היה מחסן למוצרי מזון ומחסן לציוד מתכלה ליצירות. באשכול זה גם הייתה אחות שעקבה אחרי הבריאות של הילדים. אחות עשתה גם חיסונים, מדדה גובה ומשקל. באשכול הגן הזה הייתה מנהלת, מנחה פדגוגית ומורה למוזיקה. בכל גן הייתה גננת וסייעת. בתינוקייה היו שתי גננות ושתי סייעות.

אחרי השינה מתלבשים, הולכים להתפנות, שותפים פנים וידיים ויושבים לאכול ארוחת מנחה. הארוחה כללה: עוגיות עם תה או קומפוט. לפעמים פירות העונה או לחם עם חמאה. אחרי הארוחה היו יוצאים לחצר, בימים גשומים או חורפים היו משחקים בחדר. אחר כך אוכלים ארוחת  ערב. ארוחת ערב הייתה חמה כללה: דייסות או מרק חלבי. עד שעה שבע ממשיכים לשחק ואז פיזור לבתים.

ימים מיוחדים שבהם היו טקסים או חגיגות אלו היו ימי החגים. החגים שציינו היו: שנה חדשה (נוביי גוד), יום הניצחון על גרמניה, יום האישה הבן לאומי 8 במרץ ומסיבת סיום. בדרך כלל מורה למוזיקה לימדה שירים, הייתה הפקה של ריקודים והצגות. גננות היו מלמדות שירים לדקלום. בנוביי גוד היו הילדים והגננות מתחפשים ומקשטים את עץ השוח. כמו כן מקשטים את אולם ההופעות שהיה חלק מהגן. כל ההורים היו מוזמנים להופעות של הילדים.

 מאלבום התמונות שלי – באחד האירועים בגן הילדים

מדי כמה חודשים גנים היו יוצאים מחוץ לאשכול. היו הולכים לפארק השכונתי, לצפות בסרט בקולנוע, הצגה בתיאטרון, ביקור במוזאון. בחופשים כמו קיץ הגן עבד באופן מלא. הצוות היה יוצא בתורות לחופש אבל לילדים הייתה מסגרת מלאה.

הזוית האישית

 אלין: נהנתי מאוד ללמוד על עיסוקה של סבתי. הקשר שלנו התהדק ובילינו זמן איכות יחד. גם סבתי נהנתה מאוד והתרגשה מהמפגשים המשותפים איתי.