מאגר סיפורי מורשת

הסבא הרב יצחק אייזיק קעניג מספר לנכדו שלום דב אייזנבאך.

הרב יצחק אייזיק קעניג נולד בשנת תשי"ב (1952) בירושלים, ישראל, בעיסוקו הוא ראש ישיבת 'תומכי תמימים' לוד.

אישור מיוחד מהרב עובדיה יוסף

למדתי בתלמוד תורה 'עץ חיים' – מספר סבא – ובגיל 11 הרבנים וילהלם ורבינוביץ יזמו לפתוח כיתה של ילדים חב"דניקים, אבל היה חסר מבנה. זכינו להיעזר ביהודי יקר ומיוחד, הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הרב התגורר אז ברחוב אלקנה, שבסמוך לשיכון חב"ד, והיה לו בית כנסת מתחת לבית. הרב עובדיה והרבנית מרגלית נתנו את הסכמתם לפתיחת כיתת לימוד בבית הכנסת שלהם. היינו אז עשרה תלמידים ולמדנו שם במשך שנתיים, עד שעברנו לישיבת 'תורת אמת' במאה שערים.

לפני הבר מצוה כתבנו לרבי והרבי שלח לנו מכתב ברכה. את האירוע חגגנו אחרי התפילה בשבת קודש, ואת ה'מאמר' אמרתי בסעודה שלישית במעמד בני המשפחה ומתפללים רבים.

ככלל, ההכנה לבר מצוה היא עבודה. מה קורה כשמכניסים אורח חשוב הביתה? מנקים את הבית מכל בדל של לכלוך ומתחזקים ברוחניות, הרי שבגיל הזה הנשמה האלוקית חודרת בשלמות.

זרעא חיא וקימא

לאחר החתונה נסעתי יחד עם רעייתי אל הרבי ונכנסנו ל'יחידות'. זה היה בתשרי תשל"ה ועדיין לא נולדו לנו ילדים. הרבי שאל: על מה אתם מבקשים ברכה? אמרנו שאנו מבקשים ברכה לזכות בזרעא חיא וקימא. הרבי בירך אותנו, אך אשתי התעקשה: "אנו רוצים הבטחה". הרבי חייך אלינו ואמר: כן. ואכן, בהמשך נולד במזל טוב בננו הבכור, מנחם.

"איך זה שעד עכשיו לא הדפיסו???"

רציתי להדגיש את מעלת הזריזות בחידושי תורה, שהדפסתם הייתה חשובה לרבי. פעם, לפני שנכנסתי ל'יחידות' אצל הרבי, ביקשה ממני הנהלת הישיבה להציג לפני הרבי חוברת של חידושי תורה לפני הדפסתה. לפתע אמר לי הרבי: איך זה שעד עכשיו לא הדפיסו את החידושים על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן? הרבי דיבר על מעלת הזריזות ונתן דוגמה מזריזותו של אברהם בעקדת יצחק. הרבי הדגיש שהזריזות במצווה לא הייתה העקדה עצמה, אלא זה שאברהם אבינו הזדרז לקיים אותה. הרבי הדגיש שכל דקה יקרה, וברגע שלא עשינו מה שצריך – הזמן הלך לאיבוד.

"כיהודייה, לא אוכל לקבל זאת"

סיפור מיוחד היה עם אימו של אבי, סבתא אסתר פרומט. היא הגיעה עם משפחתה מאנגליה עוד לפני קום המדינה, בזמן המנדט הבריטי, וכדוברת אנגלית רהוטה התקבלה לעבודה בקינג דיוויד כפקידה בכירה.

יום אחד הגיע קצין בכיר מהממשל הבריטי לבקר במקום. הוא חילק לעובדים ולעובדות שרשרת עם צלב. סבתא אמרה לו: "אני יהודייה, לא אוכל לקבל זאת". כולם מסביב הרימו גבה, כאילו היא פגעה בכבודו של הקצין. אך התברר שהקצין דווקא העריך מאוד את עמידתה על ערכי הדת שלה. כעבור זמן לא רב חזר הקצין והעניק לה שרשרת עם מגן דוד. כשראו זאת חברותיה היהודיות, הן ניגשו לבקש גם הן שרשרת עם מגן דוד, אבל הקצין השיב בשלילה.

מכאן רואים כמה הגוי מעריך יהודי שעומד על אמונתו ודתו.

סבתא, במסגרת עבודתה כפקידה בקינג דיוויד, השפיעה על בנות אחרות לשמור את השבת ולא לעבוד ביום הקדוש. כשהמנהל שמע על כך, הוא הטיל עליה קנס והוריד אותה בדרגה. בנוסף, הוא העניש אותה בהעברה למקום אחר.

זמן לא רב לאחר מכן היה פיצוץ גדול של מכונית תופת בקינג דיוויד. רבים נהרגו ונפצעו, אך סבתא ב"ה לא הייתה שם. בזכות השפעתה על בנות אחרות לשמור את השבת, וכתוצאה מהרחקתה מהמקום, ניצלו חייה.

מה אמר אבי, זמן קצר לפני הסתלקותו

אבא שלי, הרב דוד אלכסנדר זושא ע"ה, היה מרותק זמן רב לכיסא גלגלים בשל מחלתו. בנו, אח שלי, הרב אלעזר ע"ה, נפטר ממחלה בעוד אבי חי, ויממה לאחר מכן נפטר אבינו. אחת מבנות המשפחה, שהייתה לצידו בשעות האחרונות לחייו, שמעה את האבא ממלמל: "אני מקנא באלעזר, הבן שלי. הוא יודע שהוא חולה והולך למות, ולמרות זאת הוא תמיד בשמחה".

הזוית האישית

הנכד שלום דב אייזנבאך תיעד את הסיפור של סבא הרב יצחק אייזיק קעניג בביה"ס אהלי מנחם חב"ד בנים, ביתר עילית, התשפ"ד 2024.