מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בוסתן ספרדי – עליזה כאלו

אני וחזי עם הנכד אורי
אני בתחפושת מלכת אסתר מעשה ידיה של אמי
ערכים, ציונות וגבורה במשפחה

שמי עליזה כאלו, שם משפחתי בילדותי היה אשכנזי. נולדתי בעיר פתח תקווה בבית חולים רבקה בערב ליל הסדר בשנת 1955.

גרתי בילדותי בבית פרטי ברחוב רמב"ם בפתח תקווה. רחוב רמב"ם היה רחוב מיוחד. גרו בו בעיקר עולים שעלו לארץ מטורקיה. אהבתי להסתובב בין החצרות ולשמוע את הנשים המבוגרות מדברות לדינו וסורגות. כמו כן, בחצר מול הבית שלנו גר מוכר נפט שהיה לו סוס ועגלה ובאמצעות פעמון יד היה קורא לאנשים לבוא ולקנות נפט. מול הבית שלנו הייתה מאפיה שאפתה לחמים ובייגלה ואוכל שהכינו תושבי הרחוב.

בבית גרו הוריי, אחותי ואני, סבא אליהו וסבתא רבקה וסבתא רבתא שהייתה אימא של אליהו, ממנה למדתי לדבר ספניולית (הספרדית של היהודים).

הוריי ג'ויה ויצחק בחתונתם

תמונה 1

סבא אליהו וסבתא רבקה היו ההורים של אבא שלי, יצחק. הבית היה גדול מאוד, היו בו חמישה חדרים, סלון גדול מאוד, שני מטבחים, שני חדרי שירותים, מרפסת גדולה וחצר גדולה מאוד. בחצר הבית היו נטועים עצי פרי, הרבה פרחי וורדים ושיחי נוי. בבית דיברנו עברית ולאדינו.

הבית שלנו היה בית מארח למשפחה גדולה מאוד. בכל חג היו המנהגים שלו, לפני חג ראש השנה בימי הסליחות בחודש אלול, היה שמש בית הכנסת מגיע לבתים ברחוב והיה דופק על חלון הבית כדי להעיר את בעלי הבית וצועק סליחות. בראש השנה, הייתי לובשת בגדים לבנים וחגיגיים, היינו הולכים לבית הכנסת ובבית בארוחת חג היו על השולחן מאכלים מסורתיים כגון: קציצות פרסה וכל הברכות לחג ראש השנה. בט"ו בשבט היינו עורכים בסלון הבית "סדר ט"ו בשבט", המכיל ברכות על הפירות הפרחים השקדים וכל טוב הארץ. בפסח היינו מחליפים את כלי המטבח אחרי שהעוזרת הכשירה את הבית והמטבח. המאכלים הקשרים לפסח: בורמלוס (סוג של קציצה העשויה משברי מצה וביצה), פרסה (כרישה) דגים ועוד ועוד.

הוריי

אמי, ג'ויה (חסדאי) אשכנזי, נולדה בכפר בטורקיה שנקרא: קיקלארלי. עלתה לארץ בגיל 17 באוניית מסע לא חוקית.

אבי, יצחק אשכנזי נולד בכפר חורוקו באי קובה. עלה לארץ בגיל 6 דרך סוריה על חמורים לארץ ישראל. בגיל 16 התנדב יצחק לארגון האצ"ל ושם קיבל את אות הגבורה.

אבי יצחק אשכנזי נושא רובה אנגלי בזמן שירותו באצ"ל

תמונה 2

ההורים עבדו קשה, הייתה להם חנות לממכר תבלינים ופיצוחים ורק בשבתות יכולנו לנסוע לים. באותה התקופה לא היו מכוניות פרטיות, לכן באה לאסוף אותנו מהבית נהג משאית. במשאית היו ספסלים ארוכים וכך יישבנו שורות שורות של ילדים הורים ושכנים וככה נסענו לים.

בשנת 1967 (לפני מלחמת ששת הימים) חגגו לי בת מצווה בבית הוריי אם משפחה וחברים. במהלך חגיגת בת המצווה העניקו לי הוריי מתנה טיסה ואירוח באילת.

הוריי אני ואחותי רחל ברחוב רמב"ם 50 פתח תקווה

תמונה 3

מאוד התרגשתי, זו הייתה הפעם הראשונה שנסעתי לאילת. באותה התקופה בכלל לא היה מקובל לטוס כי כרטיס הטיסה היה יקר מאוד. הטיסה והחופשה זכורה לי היטב כחוויה יחודית.

לפני מלחמת יום כיפור, (1973) התחתנתי עם חזי כאלו. לימים נולדו לנו שלושה ילדים, אבי, הילה ומתן. באותה תקופה גרנו בפתח תקווה בשנת 1987 עברנו ליישוב כוכב יאיר.

חזי ואני

תמונה 4

חזי כאלו נולד בבית החולים שערי צדק בירושלים בינואר 1952. חזי הוא דור שני מעולים מאיראן. ראשית ימי חייו, היו בשכונת מחנה יהודה אשר נקראת היום נחלאות.

חזי מספר: "בהיותי תינוק עברה משפחתי להתגורר בשכונת קריית יובל בירושלים.

חזי בילדותו בירושלים

תמונה 5

במשפחתי שתי אחיות ושני אחים. אבי אברהם, עבד בסולל בונה כנגר ואמי מזל הייתה עקרת בית ועבדה כמטפלת וכתופרת. למדתי בבית ספר יסודי בשכונת קריית יובל ובתיכון למדתי בתיכון בוייאר. בית ספר זה הייתה פנימייה לתלמידים מחוננים מרחבי הארץ.

התגייסתי לגולני, את השירות הצבאי סיימתי כחודשיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. עם שחרורי התקבלתי ללימודי שפה וספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב. ובמקביל הצטרפתי לעבוד בשירות הביטחון בכללי (השב"כ), שם שירתי 26 שנה, כשמחצית מהם בתפקידי ניהול בפיקוד בכירים.

בשנת 1992 נשלחתי ללימודים במכללה לביטחון לאומי (מב"ל) למשך שנה וסיימתי את לימודי בהצטיינות. בסיום הלימודים, מונתי לתפקיד ראש אגף הממונה הלא ערבי בשב"כ. מוניתי מיד לאחר חתימת הסכם אוסלו – אירוע קשה שפילג את העם בארץ. בשנת 1998 פרשתי מהשירות והצטרפתי כסמנכ"ל לשירותי בריאות כללית. כיהנתי בכללית שתי קדנציות. ובשנת 2008 נבחרתי לתפקיד מנכ"ל בנק ישראל ע"י סנטלי פישר וכיהנתי בתפקיד זה במשך 12 שנה עד פרישתי בשנת 2020. מיד לאחר פרישתי מהבנק, התפנתי לכתוב ספר על התקופה הקשה שקדמה לרצח רבין.

חזי בתקופת כהונתו כמנכ"ל בנק ישראל 2008-2020

תמונה 6

הספר יצא בהוצאת ידיעות אחרונות בנובמבר 2021 בשם "דמו הותר".

בהוצאה לאור ידיעות אחרונות

תמונה 7

מאז פרישתי מהבנק הצטרפתי לשוק הפרטי, וכן התמנתי ליו"ר בהתנדבות של עמותת טק קריירה העוסקת בהכשרה טכנולוגית ובהשמה של צעירים אתיופים בתחום ההייטק."

מימין: נכדי אורי ואני במפגש התכנית בנושא דור לדור יביע אומר, משמאל: אורי נכדי ואני במפגש בנושא מתכונים שמספרים סיפור משפחתי

תמונה 8

לסיכום

ערכי המשפחה שלי – חשובים מאוד!

את מה שספגתי בילדותי, אני מעבירה לנכד. קידוש: בימי שישי עם המאכלים האהובים עליהם. חגי ישראל: כל חג נחוג עם המנהגים, האוכל והמאפיינים שלו. ימי הולדת: כל המשפה מתכנסת לחגוג ימי הולדת ובמשחה ובצהלה. ובכל שנה בקיץ חזי ואני מקפידים לצאת לחופשה עם כל המשפחה.

חזי ואני עם נכדינו האהובים

תמונה 9

הזוית האישית

הנכד אורי: נהניתי לשמוע את הסיפורים על ילדותה של סבתא ועל ילדותו של סבא, שמחתי לראות את החפצים שהביאה סבתא למפגשים שמספרים את סיפור המשפחה, אני מאחל לסבתא וסבא בריאות טובה ומודה להם מכל הלב.

סבתא עליזה: תכנית הקשר הרב דורי זו תוכנית עם חשיבה, חשיפה של הילדים לעבר המשפחתי, מעצימה ומרגשת. נהניתי מאוד להשתתף בפרויקט זה מכמה הבטים: לשבת עם אורי, נכדי האהוב אחד על אחד, ולספר לו על המורשת המשפחתית. להכיר ולשמוע סיפורים של משתתפי הקבוצה.

תודה על האפשרות להעביר את מורשת המשפחה על כל היבטייה לדורות הבאים. לסיום: הרגעים הקטנים של המשפחה הם הזכורונות הגדולים והטובים של העתיד. ישר כוח!

סבתא עליזה כאלו, יוני 2024

מילון

ספניולית
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו" ועוד. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית-היהודית", והיא נכתבה באלפבית עברי או לטיני. בעבר, המונח לאדינו היה לשפה ששימשה לתרגום כתבי קודש בלבד הכתובה באותיות רש"י או באותיות מרובעות (אותיות "דפוס"), שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הרגעים הקטנים של המשפחה הם הזכורונות הגדולים והטובים של העתיד“

הקשר הרב דורי