מאגר סיפורי מורשת

הסיפור נכתב במסגרת תוכנית "ספר המתכונים של סבתא", מטעם מרכז צעירים יוקנעם עילית ומספר את סיפור חייה של פאני נחמני

שמי פאני, בת 74. נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה להוריי, אימא זוהרה ואבא ניסים. אמי גידלה את הילדים כעקרת בית ולפני כן עבדה במפעל לשימורי ירקות. אבי היה ירקן. הוריי היו אנשים טובים ואדיבים, שדאגו לנו ולא החסירו מאיתנו דבר. הם אירחו בלבביות את כל מי שבא לבקר. אנחנו עשרה אחים ואחיות במשפחה – ארבעה אחים ושש אחיות.

הבית שלנו במרוקו היה צנוע, והיחסים במשפחה היו טובים. תמיד הייתה שמחה בבית. בבניין שגרנו בו היו 18 דיירים, השכנים התגוררו האחד ליד השני. אחי היה חייט והיה לנו חדר עבורו עם כל הציוד.

בשנת 1960 עליתי ממרוקו לישראל יחד עם הוריי. בעלי עלה גם כן ממרוקו יחד עם משפחתו כבר בשנת 1953. אנחנו התחתנו בישראל וגרנו בעיר מעלות, ולאחר מכן עברנו ליקנעם.

המשפחה שלי לא גרה ביקנעם, אך יחסית קרוב לעיר. יש לי אחיינית שגרה בנשר ואחיינית שגרה ברכסים, וכן משפחה שגרה בירושלים ובקריית אליעזר. לבעלי יש אחיינית שגרה ביקנעם.

בעברי, עבדתי במשרד הדתות (ברבנות) בניקיון במשך 35 שנה ולאחר מכן יצאתי לפנסיה.

אני ובעלי דתיים ושומרים את השבת, ולפעמים בשבת אני מבקרת אצל השכנים כדי להנעים את הזמן. אני הולכת למועדון פעמיים בשבוע למשך שעה ונהנית שם בחברת אנשים אחרים. ישנן פעילויות שונות של סריגה, רקמה, עבודות יד, התעמלות ובינגו.

במשך ארבע שנים ברצף הגיעו אליי בנות שירות לאומי שאליהן התחברתי מאוד. הן היו בנות עדינות שאותן אירחתי בביתי והכנתי איתן מתכונים שונים. חלקן בקשר איתי עד היום.

יש עוזרת שמגיעה אליי הביתה פעם בשבוע בשעות הבוקר ועוזרת לי במטלות הבית השונות – ליווי לקופת חולים, קניות בסופר, ניקיון וסידור הבית.

קשה לי לשמוע את כל מה שקורה במדינה שלנו בימים קשים אלו, אבל אלוקים איתנו ולא נותר לנו דבר אלא לסמוך עליו. אני מקווה ומייחלת לבשורות טובות.

אני אוהבת מאוד לאפות. אני נוהגת להכין מופלטות, עוגות ועוגיות ולהביא למשפחה ולשכנים שלי את המאפים שאני מכינה. בנוסף, אני מבשלת גם מאכלים שאופייניים לעדה שלי – דגים מבושלים, תפוחי אדמה מתובלים, סלמון מבושל, פלפל חריף, שניצלים, חזה עוף ואורז. השכנה שלי למשל מכינה לחמניות מקמח מלא, והיו פעמים שהכנו את הלחמניות יחד.

הזוית האישית

שקד: נהניתי מאוד לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי, שמטעמה הגעתי למספר מפגשים לביתה של פאני. זכיתי להכיר את פאני ושמחתי לשמוע ממנה בהרחבה על סיפור החיים שלה. עבדנו יחד בשיתוף פעולה ובכל מפגש הכנו יחד מתכון משותף: מופלטות, עוגיות שומשום, עוגיות מרוקאיות, עוגה כושית ועוד. פאני קיבלה את פניי בחיוך בכל מפגש והציעה כיבוד ושתייה. במהלך המפגשים שיתפתי אותה בחוויות היום-יומיות שלי וכך גם היא. התעדכנו במה חדש ולאחר מכן ניגשנו להכנת המתכון. עבדנו בשיתוף פעולה, דיברנו, צחקנו והחשוב מכל – נהניתי בעשייה ומטיב הקשר שלי עם פאני, שהייתה שותפה בכל הנוגע לתהליך של תכנית הקשר הרב דורי. הייתי רוצה לומר לפאני שאני שמחה שהכרתי אותה, ושיחד עברנו תהליך שבו נהניתי מהכנת המאכלים ולמדתי ממנה כיצד מכינים מופלטות. אני מאחלת לה בריאות, נחת ושכל הטוב שהיא מפיצה יחזור אליה.

פאני: שמחתי מאוד להכיר את שקד ולארח אותה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי – "ספר המתכונים של סבתא". נהניתי לשוחח איתה ולשמוע ממנה על מה שהיא מספרת על עצמה ועל הלימודים שלה. השיחות ביני לבין שקד הן טובות, שיתפנו אחת את השנייה בנושאים שונים, צחקנו יחד והמתנתי בציפייה לימי ראשון בשבוע ששקד תגיע לביתי. בכל מפגש הכנו מתכוני מאכלים שונים שנלקחו מתוך מחברת מתכונים שבביתי. עבדנו בשיתוף פעולה כאשר הכנו את המאכלים. הייתי רוצה לומר לשקד שאני שמחה שאני והיא הכרנו מטעם הפרויקט ושנהניתי להכין איתה מאכלים. אני מאחלת לה שתמיד תהיה בריאה ומאושרת, שתצליח בלימודים ושתמשיך להכין את המתכונים המשותפים והטעימים שהכנו יחד.

הסיפור נכתב במסגרת תוכנית "ספר המתכונים של סבתא", מטעם מרכז צעירים יוקנעם עילית ומספר את סיפור חייה של פאני נחמני