אגם החולה
נולדתי בקיבוץ חולתה בשנת 1951, שעל שפת אגם החולה.
חברי הקיבוץ התפרנסו מדיג של דגים (אבי היה דייג). בילדותי טיילתי הרבה באזור האגם כשהייתי בן 6 יובש אגם החולה ונהפך לאדמות לחקלאות ששם גידלו בעיקר כותנה. רוב אדמות האגם היו אדמות כבול (פולטות חום וגזים ממעמקי האדמה)
אל אגם החולה התנקז נהר הירדן ועוד נחלים שירדו מרמת הגולן. בילדותי ניסו הסורים להטות את מקורות הירדן על מנת למנוע מישראל שיהיה להם מים מתוקים. על כך התנהלו קרבות וחילופי אש עם הסורים ובתור ילד ישבתי הרבה פעמים במקלט. לבסוף לא הצליחו הסורים להטות את מקורות הירדן.
אני עוד זוכר שהייתי ילד ששטתי עם סירת מנוע עם אבא שלי באגם. לאחר שיובש האגם הושארה שמורת טבע ששם היה בית קינון לציפורים נודדות. היום הוצף חלק קטן מאגם החולה שמשמש גם היום כמקום חניה לציפורים נודדות בעיקר לעגורים ושקנאים
"יבוש האגם – ניקוז המים מהאגם והזרמת המים דרך הירדן לכינרת"
הזוית האישית
סבא עמיקם: היה כיף בעיני זו הייתה חוויה מיוחדת.
אני וסבא בתכנית הקשר הרב דורי
מילון
להטותלשנות כיוון
אגם החולה
אגם החולה (נודע גם בשם ים סומכי, ים סובכי או מי מרום) היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20. האגם השתרע על שטח של כ-14 קמ"ר, ומצפון לו השתרעו ביצות בשטח של כ-30 קמ"ר, ושטחים נוספים שהוצפו בעונת החורף והרחיבו את שטחי הביצות. ויקיפדיה