מאגר סיפורי מורשת

שמי טוני, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, אילנה גזית. יחד אנו מתעדות סיפור מחיייה של סבתא ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

סבתא אילנה נולדה בעיר קורדובה בארגנטינה בשנת 1951 למשפחת רויזמן. המשפחה גרה בשכונה שקטה עם כיכר יפה ומתקני משחקים מול הבית. כילדה, סבתא נקראה ליליאנה, או בקיצור לילי.

בשנת 1962, כשהייתה בת אחת עשרה, התחילו ההורים והאחים הגדולים לדבר על עלייה לישראל. שאלתי את סבתא למה החליטו לעזוב את ארגנטינה ולעבור לישראל, והיא ענתה: "בשנה הזאת, 1962, היו בעיר שלנו הרבה מקרים של אלימות במקומות התכנסות של יהודים, כמו בתי כנסת, מועדוני ספורט יהודיים ובבניין של תנועת הנוער היהודי."

בשנת 1963 יצאה המשפחה לדרך לארץ ישראל. הם נסעו ברכבת לעיר הבירה בואנוס איירס ומשם באונייה "ליאונרדו דה וינצ'י" לנמל נפולי שבאיטליה. סבתא סיפרה שהם שהו על האונייה 25 ימים, והיא מאוד אהבה את האונייה ובעיקר את הבריכה.

בהגיעם לנאפולי, נשארו בעיר כשבוע, במהלכו טיילו וביקרו ברומא. משם הפליגו באונייה הישראלית "שלום" לנמל חיפה. סבתא זוכרת את הרגע בו ראו את הר הכרמל ואת הכניסה לנמל חיפה, רגע מרגש לכל העולים שהיו על האונייה.

בחיפה חיכו להם כלי רכב וחברים מהקיבוץ, והמשפחה הגיעה לקיבוץ כברי שליד נהריה. סבתא מספרת: "הגענו לכברי ושתי ילדות בנות גילי חיכו לי. הלכתי איתן לבית הילדים ומיד אהבתי את זה מאוד. בקיבוץ הייתה הפעם הראשונה שלבשתי מכנסיים, עד אז הלכתי רק בשמלות וחצאיות."

סבתא וכל המשפחה נקלטו בקיבוץ כברי. המורה שלימדה את סבתא עברית הציעה לשנות את שמה לשם עברי, ומאז נקראת סבתא אילנה. היא למדה בבית הספר בקיבוץ ובסוף התיכון התגייסה לנח"ל. אחרי קורס מ"כיות הגיעה לרמת הגולן ושם פגשה את סבא יעקב.

הזוית האישית

סבתא אילנה: זו הייתה חוויה טובה וחשובה הזדמנות להעביר את הספור האישי לדור הבא.

טוני: היה לי טוב להיפגש עם סבתא וסבא וגם היה להם טוב לראות את הסביבה שבה אני לומדת.